למה את בישראבלוג?
לפני הכל-זה שאלון שאני חיברתי.

אוהב לכתוב כאן, לפרוק

איך הגעת לכתוב בישרא?
שמעתי על האתר, מוצא חן בעיניי הרעיון, התחלתי ואהבתי.

האם את נהנית מהכתיבה בישרא? למה ישרא משמש לך?
בהחלט. בעיקר משמש לפרוק, האמת שבימים האחרונים חשבתי גם להוסיף לזה סגנון אחר. נראה.

האם הייתה לך תקופה שבה הפסקת לחלוטין לכתוב בישרא? למה?
כן, למשך כמה שבועות ספורים נדמה לי, כי אנשים פירשו את מה שכתבתי בצורה לא נכונה, ואח"כ כתבתי בעילום שם תקופה מסויימת.

האם עזבת את הבלוג ופתחת אחד חדש או שיחזרת את הישן? למה?
כן, בגלל הסיבה למעלה, אבל לא שיחזרתי ישנים, מעולם לא מחקתי. סגרתי עוד בלוג פה בגלל בעיות טכניות.

האם את מבקרת בבלוגים אחרים בישרא וקוראת בקביעות? למה?
כן, מעניין, אוהב לעזור לאנשים. (=

אם התשובה לשאלה האחרונה היא כן, כמה, והאם הם חברים מהחיים או אנשים שהיכרת דרך האתר?
בעיקר דרך האתר, את חלקם פגשתי אחרי היכרות כאן, את חלקם הבודד(נראה לי שסה"כ 1, אבל עוד כמה עם הזמן שפתחו בעצמם, אבל לא יצא להם להתמיד, להיכנס לקטע) היכרתי עוד לפני במציאות היומיומית.

האם את נהנית להגיב בבלוגים אחרים, גם בענייני מתן עצות ונחמה לאחרים?
בהחלט.



טוב, אז מה נכתוב בעדכון המצב? כמה דברים קטנים זורמים טובים וחשובים קרו בזמן האחרון, בין השאר ארוחה אצל אחי האמצעי(שעכשיו אני נמצא אצלו), שאח שלי הגדול(השמאלני הקיצוני עם ההתקרבנות שלו) גם היה עם חברתו. באופן טבעי התפתח וויכוח ושיחה טובה מאוד שגם, באופן טבעי מאוד הביאה להתפרצות של אח שלי(לא התפרצות של כעס על אחד הסובבים, אלא התפרצות רגשית מוצדקת שלו), אני בטוח לקחתי משהו מהשיחה ההיא, אמנם בצורה אחרת, וגם אחרים, במיוחד אח שלי האמצעי וחברה שלו, שזה אחד הדברים החשובים. להורים שלי יש בעיות שונות בקטע הזה, חלקן אני מסכים איתם בטוח וחלקן אני חושב שזה תוצאה של גישה שהם פיתחו. אני בטוח שאחי האמצעי וחברתו נקטו בגישת ההגיון הבריא והנכון שאני מסכים, וכל העניין היה רגוע, זורם וטוב. הסופש הזה היה מעולה, נסעתי למסיבת קיבוץ באותו לילה עם מוזיקה  סבבה, מקום שהוכיח את עצמו כסבבה לגמרי, אבל שם גיליתי שיש לי בעיה להתחיל עם בנות-אני צריך תנאים מסויימים מאוד-שהם יהיו לבד ועדיף לא באמצע ריקודים, למרות שעכשיו שאני חושב על זה, זה אפשרי, תוך כדי ריקוד, אבל כשהם לבד. די בעייתי, מקווה שהעניין הזה יתפתח לי רגשית, כי ככה אני רואה את עצמי מתגבר על זה.

אניווי, אני מתכוון לעזוב את מסלולים ולעבוד מלא בכפר, היום התחיל לי הקורס עזרה ראשונה, אחריו אצטרך לעבוד עוד שבועיים במסלולים ואז אלך. האמת שממש נוח לי שם והבחור מהעבודה בכפר עשה הרבה קונצים כדי להוכיח כמה מסלולים הם גרועים, די מגעיל הקטע הזה, אבל חוצמזה הוא בחור סבבה. רק היו לו כמה דאגות, חוץ מעניין הגועל, אבל הכל הסתדר. רק צריך ללמוד טוב בקורס מערים והכל יהיה סבבה.

הייתי הרבה אצל אח שלי האמצעי בימים האחרונים, לפני  הטיול שיצאתי אליו בשני-שלישי-רביעי(כי הייתי צריך להיות מוקדם בלב המפרץ), ואחרי כי הקורס מתקיים במשרד של מסלולים, שהוא ממש מתחת לדירה של אחי שלי וחברתו(אישתו לעתיד(=).

אז אני כאן, מעדכן מהדירה של אחי, ויצא לי לדבר הרבה עם אח שלי וחברה שלו על התכנונים קדימה, טיול ולימודים, יש לי כיוונים ספציפיים אבל הרבה דברים מעניינים אותי, מסקרנים אותי, אז צריך להחליט מה ללמוד, וגם לשפר בגרויות ולעשות פסיכומטרי בדרך. לגבי טיול, קצת נרתעתי ופחות רציתי לעשות שביל ישראל כי נראה לי שחבריי ואנוכי לא נרצה כ"כ להיות אחד בתחת של השני, אבל נראה לי כדאי לעשות, כדאי להתמודד. בא לי איזה שבועיים טיול באירופה גם, גם לעשות טיול סקי אחרי המון זמן שלא עשיתי(מה שיקר מאוד), וגם אירופה עצמה יקרה מאוד, כך שנראה מה יהיה עם זה. אבל בינתיים עובדים, חייבים ללמוד לחסוך קצת כסף, יצא לי להוציא כמה וכמה בזמן האחרון, והמענק גם פחות או יותר הלך לו, אז העיקר לא להוציא הרבה בתקופה הקרובה, לעבוד הרבה, להתחיל לתכנן את שביל ישראל ופה ושם לשפר בגרויות+פסיכו.

אז זהו, חוצמזה, הכל פאנן, כרגיל, מקווים להתחזקות ולבחורה.

(= 
 עריכה מאוחרת: בפעם הראשונה שמאז הוא נחטף, הדיבורים על גלעד שליט ועל העסקה האולי מתקרבת אני רוצה בכל ליבי שיחזירו אותו, אבל יודע שהמחיר לא הגיוני, מבחינת כל הנימוקים-כמו שהמחיר הגיוני מאוד למען החזרתם בנם של ההורים. אנחנו נכנעים והפעם אני מצטרף אל הנכנעים כי אני רוצה את גלעד, אבל יודע שאנחנו צריכים להיות חזות אחרת, להגיד-אנחנו חייבים להיות חזקים וחייבים לדעת להקריב וללמוד-כמובן, כדי שההקרבה תהיה שווה-להוביל ולקדם את תהליך השלום. בהתחלה בתוכנו, ואח"כ-בחוץ.