בואו נחזור לימים הטובים.

האם זה בכלל אפשרי?

הולך ברחוב, רואה את המדרגות. רואה את השביל שאחריהן. מתחיל לעלות. נזכר במה שכנראה יחכה בסוף.

חוני המעגל.

ממשיך ללכת, מתחיל קצת להזיע, רואה שלט: למערת חוני המעגל ונכדיו.

מנגן לעצמי מנגינה כדי לאפשר חוויה רוחנית.

מחייך. ממשיך ללכת. מזיע עוד יותר.

הולך בשביל העפר בכיף. כבר אז אני מסוגל להגיד בקול רעם וצועק, עם חיוך גדול על הפנים ודמעות על העיניים

אני מצטער

מתקשר, מהר. היא לא עונה.

לא נורא. אתה תוכל שוב, כשתהיה מוכן.

היא התקשרה אחרי כמה שעות.

מאוחר, אמרתי. כבר לא אקטואלי.

לא נכון. רק.. לא מסוגל כרגע.  

האם אי פעם אני אוכל?

האם אי פעם היא תקבל?

האם אי פעם אוכל לחזור לימים הטובים?