השבוע לא היו דברים מיוחדים יותר מדי. 65 גדנ"עים, עקב השביתה, 2 מורים מלווים שהיו פעם מד"נים בסיס, מפקדים בגדנ"ע, כך שהם יודעים הכל ולא מפונקים-לכן אין המון עבודה.

משהו אחד כן היה השבוע. באחד מימי השבוע התקשרו אליי מהלשכה ואמרו לי:"יוני, תבוא בערך עוד שעה ללשכה, יש לך תחקיר עם רס"ן(לא זוכר את השם).

תחקיר? עם רב סרן? מה? איזה תחקיר?

אחרי בערך 20 דקות מגיע ללשכה, שואל על מה התחקיר, הם לא יודעים, שואל אם מתחקרים עוד אנשים והיא אומרת-אריאל, מעיין ובני. ואז היה לי ברור. ההקפצה. המשפט של אורי. כל הסיפור.

מעיין הייתה בפנים קרוב לשעתיים ו-45 דקות. אריאל היה שם בערך 40 דקות עד שעה. אחרי שמעיין נכנסה, התכנסנו כולנו ובני ואני שאלנו בעיקר: מה קורה? מה אומרים? אריאל אמר שנגיד שמילאנו את הפקודה כי היא ניתנה.

אריאל יוצא, אני נכנס. היא שואלת:"אתה יוני?"

"כן".

היא אמרה שהיא נשלחה כנציג אובייקטיבי מבחוץ כדי לדעת מה קרה, עקב הערעור של אורי על העונש.

לפני שנכנסתי, הספקתי לדבר עם אורי, והוא מערער בגלל שלטענתו את הדברים עצמם-כיבוי האורות וההצקה לבנות, ביום ההקפצה, שהוא טוען שהדבר היחיד שהוא עשה לא טוב זה שנתן לזה לקרות ולא עצר. האמת היא שזה לא נכון-מעדות בטוחה ועדות פחות בטוחה.

בהתחלה עוד שיקרתי, עד שהיא אמרה:"כתוב שהיית נוכח בשיחה בה אורי, מעיין, אריאל ובני בה תיאמתם גרסאות לגבי משהו ובהם אורי איים עליכם".

באותו רגע ידעתי שזה לא היה התיאום. מה הייתה הסיבה, אני לא יודע, אבל זה מה שהיה.

"זה מה שאמרו לך?", שאלתי.

"כן".

נשמתי עמוק. לא רציתי להגיע למצב כזה, ידעתי מה אני הולך לעשות. כשהוצאתי אוויר עיני היו עצובות ומלאות חרטה, אבל זהו, ידעתי, שני הצדדים משקרים, הטיוח לא יילך כבר, הולכים על האמת כפי שאני ראיתי אותה.

כל האמת, מה שהיה, השיחה, התפקיד של אריאל והתפקיד של אורי, המקום של מעיין, כל הפרטים הקטנים שהיא שאלה עליהם, וזהו, כל האמת.

יצאתי, בני הלך פנימה, אמרתי לו במשפט אחד:"תגיד את כל האמת. אנחנו כבר עמוק בתוך הבוץ. תגיד את כל האמת". באותו שלב החוקרת יצאה, אני המשכתי החוצה והוא המשיך פנימה.

הייתי לחוץ ממה שיקרה הלאה. אריאל, שהיה לו כבר על תנאי, ומעיין. עוד לא דיברתי עם מעיין. אריאל תפס את בני, ואח"כ אני דיברתי עם בני, שנינו עשינו פחות או יותר אותו דבר, ואח"כ אריאל זרק לי:"יוני, אני לא מדבר איתך"

"אני מצטער, לא התכוונתי שזה יקרה, שתדע".

התווכחנו על זה קצת. הוא טוען שהפחידו אותנו, בני טוען שהוא עצמו משקשק בגלל בית הדין הצבאי. אני אמרתי שהתיאום גרסאות לא היה ברור, היינו יכולים לצאת מזה יותר טוב אם הוא היה יותר ברור, כי הוא ומעיין אמרו דברים שאנחנו לא תיאמנו עליהם לחוקרת.

יכולנו לצאת מזה. אני הייתי חסר אונים ורגשי במהלך החקירה אבל האמת שהיא שזה כבר עמוק וכ"כ מתוסבך, שהכי טוב כרגע זה לצאת מזה, ולקחת אחריות, כי שני הצדדים משקרים.

ביום-יומיים אחרי ידעתי שצריך לעשות הערכה כוללת על המצב. ידעתי שצריך למצוא כיוון חדש. עד עכשיו זה היה טיוח. עכשיו צריכה להיות דעה. לדבר עם אורי, אני רוצה להאמין שאורי אומר אמת, אבל אני לא יכול להיות בטוח.

בני מפחד מהתגובה של אריאל. שהוא הולך לדפוק אותנו. הוא לא בנאדם אלים, אבל יש לו ניסיון עם חקירות, אז צריך להיזהר, בני רצה ללכת לאחת הקצינות, אבל היה מודע שגם הצעד הזה יכול להכניס אותנו לסכנה, אז אמרתי לו שאם נראה שהוא עושה צעדים, נלך אליה. בני בכל מקרה עוזב שבוע הבא את הבסיס. אני? אני אסתדר, אני לא מפחד יותר מדי.

הדעה החדשה תהיה שאיפה לגלות את האמת-זה למה התחלתי לדבר עם החמ"ליסטית השלישית, מה קרה במגורי בנות, לפי העדות שלה אורי משקר. נצטרך לבדוק את העניין עם אורי. אריאל ומעיין ייכנסו, בני את מה שהוא יודע מהתדרוך, וזהו. האמת. היינו צריכים לעבור את זה כדי להגיע למסקנה שאותה צריך להגיד. רק צריך לעמוד בשינוי.

חוצמזה, יוליה לא הייתה השבוע בבסיס, גימלים אחרי ניתוח, אז זה נתן לדברים אחרים להתפתח. יפעת מתאוששת מאריאל והשטויות שלו, שומר נגיעה, על מי הוא עובד. מהרגע שראיתי שקורה ביניהם משהו אמרתי לעצמי:יו, זה מסוכן לאללה. אז תמכתי בה קצת, התקרבנו, ולרגע זה נראה רציני, אבל זה נרגע. אולי עוד.

אבל העיקר הוא-נועה, חובשת בבסיס, שאגב, אני הכנסתי אותה בש"ג פעם ראשונה שהיא הגיעה, והמרפאה ידועה כמקום מנוחה מגניב ונחמד עם אנשים טובים בפנים, והתקרבנו, ויש איזו מתיחות, רצון, קרבה, דיבור, ויש בהחלט מצב למשהו. צריך לשאול אותה, לדבר איתה. יש קרבה.

וזהו. החיים טובים. נראה אם נצא היום לאנשהו.

יאללה, להת'

יוני (=

עריכה-מילותיהם של שתי שירים אשר לא ממש תופסים עכשיו, אבל יוכלו לתפוס בעתיד. שירים מצויינים

הראשון הוא של בקסטריט בויז.

"Panic"

[Nick:]
Stop it, stop it
Stop it, stop it
Go, stop and go
I just hit static
I used to read you
Loud and clear
Not like this
It's so erratic

[Brian:]
And I'm not rational
When I see you around
Your inconsistency
And you know it's dragging me down
You're so conflicted baby

[Chorus:]
You're always walking away
One step and everything's over
And you're running back to me
You say I let you down
Baby take me in or just take me out
I'm already dead
I already said (I already said) I'm sorry

[Nick:]
Stop it
I've made mistakes
I've been an addict
A blind fanatic
Don't you know
You're not immune to the panic
With somebody

[Brian:]
When the snow hits your skin
The cold don't last forever
But you're livin' again
If you don't let seasons change

[Repeat Chorus]

[AJ:]
How many times do I have to say it
Before you believe me

[Nick:]
Stop it, stop it
Stop and go

[All:] Panic!

[Repeat Chorus]

השני, אולי תזהו, הוא של טימבלנד עם עוד מישהו.

"Apologize"

I'm holding on on your rope
Got me ten feet off the ground
And I'm hearing what you say
But I just can't make a sound
You tell me that you need me
Then you go and cut me down
But wait...
You tell me that you're sorry
Didn't think I'd turn around and say..

That it's too late to apologize, it's too late
I said it's too late to apologize, it's too late

I'd take another chance, take a fall, take a shot for you
And I need you like a heart needs a beat
(But that's nothing new)
Yeah yeah

I loved you with a fire red, now it's turning blue
And you say
Sorry like the Angel Heaven let me think was you,
But I'm afraid

It's too late to apologize, it's too late
I said it's too late to apologize, it's too late
Woahooo woah

It's too late to apologize, it's too late
I said it's too late to apologize, it's too late
I said it's too late to apologize, yeah yeah
I said it's too late to apologize, a yeah

I'm holding on your rope
Got me ten feet off the ground...