היי לכם. עבר זמן מאז שכתבתי פה, עקב סגירת שבת וחוסר מצברוח. ועכשיו הנה אני פה, מצבי השתפר, עולה רמה, אך עדיין צריך לקחת הכל לאט לאט. המצב טוב, באמת משתפר, אני שמח, מצליח לשמור על יציבות, עדיין לוקח הכל לאט לאט כי עדיין המצב עדין. יהיה טוב, אני אופטימי.

ולנושא המצויין בכותרת. רבים מאיתנו רואים הישרדות, גם אני התחלתי לראות לא מעניין יותר מדי, אלא פשוט זה מה שכולם ראו אז הצטרפתי, ותמיד ידעתי שיש פוטנציאל לתכנית. ראיתי סה"כ פרק אחד, גם הוא לא בשלמות, וכמו ששיערתי היה אפשר לראות בו המון דברים מעניינים.

כולם מדברים על משה, על דן, על מרינה וכל המשחקים שבין כל המשתתפים שם, כולל רמיזות לסיפורי אהבה, רמיזות מיניות. מה מייצג כל אחד מהם? איך זה משתקף למצבנו כחברה ישראלית? יש כאן דוגמאות מצויינות:

משה-ה"לוזר", זה שכולם יורדים עליו, המוזר, השונה, החריג, האיטי, המטומטם. האמת היא, שעם כל מה שנראה שהוא מטומטם, הוא בין החכמים שם, הוא מנתח את המצב, הוא יודע מה יכול לקרות ומה לא, אבל יש לו תחושת נחיתות, באיזושהי דרך, תהיו בטוחים בזה. אבל הוא בטוח יותר חכם מרוב האנשים שיורדים עליו. הוא אחלה גבר. והוא גם הוכיח את זה. הוא מאוד צריך את התכנית להוכיח לעצמו דברים. ואף אחד מאיתנו לא יפיל אותו.

דן-התחמן, זה שמטה הכל לטובתו. הוא חכם עסקית, אבל רגשית לא איכפת לו יותר מדי. בזה אני לא בטוח, כי אני לא ממש מכיר אותו באמת, נראה שיש לו איזושהי מידת מוסר, איזושהי רגישות, אך בהחלט יש לו צד מניפולטיבי. מצד אחד זה משחק, והמטרה במשחק היא לנצח, בכל זאת, ומצד שני, הוא משחק בבני אדם, אבל מבחינתו אין לזה ערך כי הוא פשוט לא רואה את זה ככה, במידה מסויימת, הוא לא בנאדם.

מרינה-חזקה וגם רגישה. באמצע, מאפיינת הכי טוב את הבנאדם הישראלי המוסרי והרגיש. איפשהו באמצע אך עדיין מקובעת. יכולה להגיע רחוק.

הסידרה באמת מתארת את החברה הישראלית, וזה מראה שכחברה דווקא השתפרנו, אך יש בנו עוד נגע, יש עוד דברים לשפר.

במידה מסויימת זה נראה כאילו הן ממש דמויות בסידרה, סוג של טלנובלה, אולי יש הוראות בימוי לגבי זה אפילו, ואולי זו פשוט המציאות. המציאות עולה על כל דמיון.

יוני.