ובכלל, הרבה זמן שלא עשיתי משהו. ya know, משהו כזה שאתה מרגיש שעשית. משהו מעבר לאינרציה שמעיפה אותי ממקום למקום ובחסדיה, כמעט בזכות חסדיה בלבד, חיי לא מגיעים לכדי רקבון נצחי.

איפשהו בין הצורך לזיין ת'שכל, להתבכיין כהרגלי ולעשות חיים, אני לא מצליח באמת לזוז. לא הגיוני לי שקיימים בחיי ואקומים של זמן שאיני ממלא, אלא רק מבזבז. שעות מתות שמנוצלות בשביל לכתוב פוסטים ממורמרים (במקרה הטוב) או למשחקי פיפ"א (במקרה הרע).

צריך למצוא לעצמי תעסוקה שאני מסוגל לעמוד בה.

הלכה המוזה. כוסומו.