מי היה מאמין שהיום הזה יבוא? ולחשוב ששנים לא שמעתי פינק.

לא, זה בסדר, זה פשוט שאף פעם לא תכננתי לצטט אלילות פופ אמריקאיות בתוך פיסת הדשא האינטרנטית שלי. נו שווין.

להיות מישהו אחר זה כנראה מה אני תמיד ארצה להיות. לאמץ קאץ' פרייז מפה וקצת אטיטוד משם ופינץ' של קוליות ממישהו אחר. הדשא של השכן תמיד קסם לי יותר, אף פעם לא הייתי מספיק טוב בשביל עצמי. מסתכל על חיים של אחרים וחושב למה אני לא יכול להיות כמוהם. נטול עכבות, חופשי, אחראי, מסודר, לא עצלן, אכפתי, קשוב, ציני, ממורמר, בוגר, אינפנטיל, נוקם. לא מבין למה אני לא יכול להיות all in one. לא יכול לטוס בלי לחשוש. לא לברוח לחופשי, פשוט ללכת לשם. מסתכל מסביב וכל מה שאני רואה זה דמויות של אנשים שהייתי פשוט רוצה לקחת מהם משהו לעצמי, אולי בשביל להיות שלם מתישהו.

מעניין אם מישהו הסתכל עלי מתישהו ואמר 'גם אני רוצה כזה'.