וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים:

אז מה אני אבחר, מה..?

למותר לציין שהמפלגות הגדולות פסולות אצלי; אני אפילו לא אטרח לפרט בנוגע לזה.

אחרי שאני ממשיך ופוסל אוטומטית את המפלגות החצופות שמתיימרות לדבר בשם אלוהים, ואת שאר ה~סְחלֶה, לרבות המפלגות המטופשות שאני עדיין תמהּ איך הגיעו בכלל לפלטפורמה של התמודדות לכנסת – אני נשאר בערך עם מרצ או הירוקים. וואלה.

בעקבות הקמפיין האמיץ הזה –

– אני נוטה למרצ, כי זה אחד החוקים שהכי מרתיחים אותי:

זה פשוט חוק לא-הומני, שמפלה בין אוכלוסיות ושולל זכות אנושית אזרחית בסיסית – מכל אחד שבמקרה משתייך לאוכלוסייה פחות "רצויה": הומואים, פסולי-חיתון או נישואים בין-דתיים. זו תעודת עניות למדינה, וזה אחד הדברים שצריכים לשנות בהקדם האפשרי; כמה מוקדם כן ייטב.

והנה כמה מחשבות מעניינות (לא שלי..) בנושא זוגיות חד-מינית: "מתי מתחתנים?".

נו, נראה.

לצערי האמון שלי בפוליטיקאים דומה לאמון של רוב הציבור בהם. ולא בכדי, יש לומר.  :/

האם ייתכן שינוי...?

כשאני מבטא את המשפט הזה, באמצעות קול בראש, אני ישר חושב שמעורב כאן ייאוש עם איזשהו אלמנט ילדי; בבחינת "האם יש לי באמת כוח לשנות?"

צריך לקחת אחריות.

נו, לבחור זו לקיחת אחריות מינימלית. התגלמות כפולה של זכות וחובה אזרחית.

זה המעט שאני יכול לעשות בינתיים במישור הזה.

יאללה לקלפי! (או משהו..).