אולי את לא באמת יותר חזקה ויותר טובה מזה.

אולי את לא.

עריכה: במהלך החודש האחרון עליתי שני קילו בערך. כל השבוע, ובכלל בזמן האחרון, אכלתי כמו בהמה. נפתח לי תיאבון מטורף שאני לא יודעת ממה הוא, או יותר נכון "חשק". הרי לא באמת הייתי צריכה לאכול כקינוח 4 פרוסות לחם עם ממרח שוקולד.

ביום חמישי הייתה אמורה להיות השקילה השבועית שלי, וכל יום רביעי הייתי לחוצה, ומפוחדת, ממה אראה על צג המשקל.

ושוב כמו תמיד ישנן מחשבות שעולות, כמו בעבר, והאמת- אני לא יודעת מה נורמלי ומה לא. אני לא יודעת מתי זה מחשבה בריאה והגיונית של בחורה שמנסה לשמור על משקלה, ומתי זה חוצה את גבול ההפרעה והאובססיה.

לבסוף, החלטתי שלא להישקל ביום חמישי בבוקר. אחרי הלימודים עשיתי מקלחת ארוכה וכיפית, העפתי את הפיג'מה בצורת טרנינג וסווצ'ר ענקי של היחידה מהצבא לכביסה ולבשתי פיג'מה חמודה ונורמלית, וחיכיתי לחבר שלי שיבוא אליי. וכבר הרגשתי הרבה יותר טוב.

אני אתחיל להקפיד על מספר הרגלים:לא להסתפק בקפה בבוקר, אלא לאכול כמה עגבניות שרי או עגבניה אחת עם קצת קוטג'. עד עכשיו ללימודים הסתפקתי בסנדוויץ' אחד מלחם קל, וכדאי שאקח שניים. בסופו של דבר זה רק יחסוך לי בקלוריות,במקום לקנות, במקום לבזבז כסף ובמקום לאכול הרבה אח"כ, ולהתחיל לשלב בשר בארוחת צהריים במקום רק הפחמימות. ובעיקר- להפסיק עם ההרגל המגונה של לקרוא עיתון ביחד עם האוכל.

סה"כ, אני מזכירה לעצמי שזה חורף, ואין מה לעשות, עולים במשקל. בקיץ המשקל שלי היה נמוך. לפני שבוע הייתי 48.3 ואני מניחה שעליתי לסביבות 49 ק"ג- משקל תקין נמוך. סה"כ המכנסיים מהקיץ עדיין יושבים עליי טוב, הג'ינסים עדיין מעט גדולים עליי. אני לא צריכה לרדת, אלא רק לשמור, בעיקר לטובת הבריאות והשקט הנפשי.

אני מניחה שתמיד יש נפילות של מחשבות והתעסקות יתר, אבל רצוי שאתמקד בחיובי: הלימודים מספקים אותי, הכרתי אנשים נחמדים, יש לי חברים שאוהבים אותי, משפחה תומכת, חבר שאוהב אותי וחושב שאני הכי יפה והכי סקסית שבעולם, וגם קיבלתי בבוחן במתמטיקה 98, שזה הישג.

בתקווה ששבוע הבא אראה על צג המשקל את אותו מספר מלפני שבוע.