חברה לעבודה וגם ללימודים ביקשה שאחליף אותה ואעשה במקומה משמרת השבוע.

יש לי לימודים באותו היום עד מאוחר, עם קורס שכותבים בו המון. יש לי ממי להשלים, אבל אני אוהבת ללמוד מהסיכומים שלי ויותר קל לי להבין את מה שאני מסכמת.

 מה גם שמאוד קשה לעבוד ישר אחרי הלימודים, בימי ראשון היישר מהלימודים אני נוסעת לעבודה וזה פשוט מעייף, קשה ומתיש.

אמרתי לה שאני לא אוכל להחליף אותה, והיא בכתה ואמרה שיש לה שבוע ממש מטורף ועמוס והיא לא יודעת איך היא תספיק להתמודד עם כל הדברים שיש לה על הראש ואף אחת לא יכולה להחליף אותה.

אני יודעת שאני לא סופר- וומן, אבל יש לי רגשות אשמה מטורפים...

עדכון!

בסופו של דבר, לא החלפתי אותה.

אנחנו אומנם חברות, לא מאוד קרובות, ואני לא חושבת שהיא עשתה עליי מניפולציה או רצתה "לדפוק אותי", אני באמת חושבת שהיא נקלעה לאיזה מצוקה עם שבוע עמוס מאוד, אבל בכל זאת- העדפתי לחשוב על עצמי.

בקורס שהייתי מפסידה אילו החלפתי אותה כתבנו המון, פשוט כמויות אדירות של חומר. בוודאי שיכולתי לבקש מאחת מהחברות לשלוח לי את ההרצאה, אבל הייתי מבינה פחות.

דבר נוסף, החלטתי שלא מתאים לי להיקרע. זה לא היה עוזר אם הייתי מחליפה אותה רק לשעתיים או משהו כזה (המשמרת היא כולה של 4 שעות). להגיע מהלימודים היישר לעבודה- זה פשוט מעייף.

הייתי כל כך עייפה ורעבה בסוף היום, שכל מה שהתחשק לי זה לאכול, להתקלח ולשים את הראש במיטה.

אם הייתי עובדת- הייתי הרוסה לגמרי.

מספיק יש לי את יום ראשון בו אני עושה את זה. מספיק אני תמיד מתנדבת להחליף תמיד. אני לעולם לא ביקשתי החלפה, גם במקרים שבהם זה היה לא נוח לי לעבוד. פעם אחת ביקשתי- ביום הולדת שלי, ואמרתי שאם אני לא אצליח למצוא מישהי שתחליף אותי, אני אבקש לעבוד חצי משמרת.

אני יודעת שגם זה בעייתי לי לבקש החלפה, כי רוב הבנות עובדות בסניף בחיפה ורק אני (עכשיו נכנסתי עוד מישהי לעבוד איתי, ובנוסף חזרה מישהי מחו"ל שגם עבדה ביחד איתי לתקופה קצרה והיא תעבוד רק יום אחד בשבוע) עובדת בסניף שלנו בקריות. לאף אחד זה לא נוח ולא קל לנסוע עד לקריות. רק בחורה אחת שיש לה אוטו, אבל היא גם מדריכה ובאמת עובדת המון שעות ומשקיעה ולעולם לא הייתי מבקשת ממנה להחליף אותי, אלא אם כן זה היום הולדת שלי, שגם הוא פעם בשנה.

אז אולי לא הייתי נחמדה ובאמת היו לי רגשות אשם... אבל העדפתי לשם שינוי לשים את עצמי בראש סדר העדיפויות.