לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
 


ברגעים שטוב לי אני לא יכולה לכתוב.
Avatarכינוי:  .Fake Reality

בת: 37



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2010    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

12/2010

קטנות


*היה לנו מבחן אמצע בסטטיסטיקה לפני כשבועיים וקיבלנו ציונים. קיבלתי 79 ומאוד התאכזבתי. לא ציפיתי ל-100 אבל ציפיתי ל 85+. חשבתי שאני יודעת את החומר, חשבתי שאני מוכנה מספיק. וזה עוד החומר הקל. עברנו ללמוד דברים קצת יותר מסובכים שכבר יותר קשה לי להבין. אמרו לי שזה ציון טוב ואני צריכה לשמוח ולא להתבאס, אבל אני פרפקציוניסטית. אין שום סיבה שלא אצליח. בעיקר שזה חומר שרובו מסתמך על דקלום נוסחאות. אני אלך לפתיחת מחברות ואראה במה בדיוק טעיתי כדי שלהבא אצליח.

 

* זכיתי בתואר "עובדת מצטיינת". ביום שישי הייתה לנו ישיבת צוות ומתוך כל פקידות הקבלה אני נבחרתי לפקידה המצטיינת. התרגשתי והייתה לי הרגשה טובה. זה נשמע קצת שחצני אבל אני יודעת שזה מגיע לי. אני באמת משקיעה את המקסימום בעבודה ועושה אותה על הצד הטוב ביותר. לפעמים אני מרגישה שהעבודה משתלטת עליי, אני חולמת חלומות על העבודה ומטפלת בדברים שקשורים לעבודה גם מחוץ לשעות העבודה, אבל סה"כ אני פשוט רוצה שהדברים ייעשו כי זה באמת חשוב לי. נכון שכביכול אני כולה "מזכירה","פקידה", אבל אני מאמינה שגם התפקיד הזה חשוב. אני המענה ואני הפנים של הסטודיו. מעבר לעובדה שהמדריכות טובות הלקוחות רוצות להרגיש שהן מקבלות שירות טוב ויש מי שדואג ואכפת לו. אני לא עושה את זה כדי לקבל ולזכות בתארים, אבל זה בהחלט נחמד לקבל טפיחה על השכם (וגם לקבל מתנהקריצה), זה גורם לי להרגיש טוב שמעריכים אותי, שסומכים עליי ושמוטלת עלי אחריות. אני מבין הותיקות ובסניף שלנו אני הכי ותיקה כך שאני מרגישה במידה מסוימת המון אחריות. הייתי ממש רוצה להמשיך לעבוד שם גם אחרי הלימודים, לצערי זו עבודה של סטודנטיות עם משכורת קטנה, אבל אחת הפקידות מונתה להיות המנהלת, כך שאני מקווה שאולי גם אני אעשה השתלטות על הסטודיו.לשון

 

*  החורף מגיע במלוא עוצמתו ואני כרגיל קופאת מקור, הידיים שלי ממש קרח ולא משנה כמה חם אתלבש הידיים והפנים יהיו חשופות. אתמול הייתי צריכה להגיע לעבודה ופשוט כל הרחוב הוצף.חשבתי עוד ללכת ברגל מהתחנת אוטובוס, אבל פשוט הבנתי שזה בלתי אפשרי מבחינה לוגיסטית. כל הרחוב היה מים, ממש כמו ונציה. אי אפשר היה לעבור את הכביש, אז חיכיתי ברוב ייאושי לאוטובוס אחר שהתקדם באיטיות. בכלל, היה מאוד ריק אתמול בעבודה, כמעט אף אחד לא הגיעה בגלל ההצפות והגשם. הגשם הזה הורס גם לי את התוכניות. מאוד רציתי להתאמן היום, אבל בגלל הגשם לא יכולתי לצאת מהבית. היום בערב  אני עובדת ומחר אני לומדת עד מאוחר בערב וביום רביעי אני אצל החבר. כבר שבועיים שלא התאמנתי ואני מרגישה פדלאה. אני מקווה שביום חמישי אצליח להגיע לשיעור, לא, אני אגיע!

 

* יש לי מין תחושה כזו של חוסר שקט ואי נוחות. אני לא יודעת ממה זה נובע, אבל אני מרגישה כך בזמן האחרון. אני מקווה שזה יעבור מהר.

נכתב על ידי .Fake Reality , 13/12/2010 11:31   בקטגוריות החיים עוברים, הרהורים, לימודים, עבודה  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של נורמה ולא ג'ין ב-17/12/2010 03:11




211,582
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל.Fake Reality אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על .Fake Reality ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)