יש לנו עובדת חדשה שעשיתי לה את החפיפה והיא סיפרה לי שהיא לומדת ביבליותרפיה. אני לא יודעת אם מישהו מהקוראים שלי זוכר, אבל בעבר שקלתי את הכיוון הזה (כתואר שני) ואפילו ניסיתי להתקבל לייעוץ והתפתחות האדם +ספרות כתואר ראשון על מנת לחסוך לי את ההשלמות לתואר השני. לצערי הרב לייעוץ והתפתחות האדם גיליתי שהתקבלתי כיומיים לפני תחילת הלימודים, אחרי שכבר השלמתי עם העובדה שלא התקבלתי למה שרציתי, אחרי שידעתי והכנתי את עצמי נפשית למה שאני לומדת כיום.

בקיצור, אותה בחורה לומדת אמנם לימודי תעודה לאחר תואר ראשון (שאפשר לעבוד עם זה גם) בסמינר הקיבוצים. שאלתי אותה על הלימודים שלה והיא ממש הדליקה אותי על זה מחדש.

נכון שעדיף תואר שני, אבל תואר שני ידרוש ממני השלמות רבות וללמוד סטטיסטיקה, שיטות מחקר ואנגלית שוב הפעם. כל אותם דברים שרק מוציאים לי את החשק. מה גם שכרגע הממוצע שלי עומד על 81 ואני צריכה 85 לפחות (אני מקווה מאוד שאשפר).

מתחשק לי פתאום כן ללמוד ולעשות משהו שאני קצת יותר מתחברת אליו, אפילו שאני לא פוסלת את האופציה של לעשות תואר שני במשהו אחר לגמרי.

אבל מצד שני, אם אני ממשיכה לתואר שני, אפילו אם מדובר ביום לימודים בשבוע- באיזו עבודה אני אוכל לעבוד? לא שאכפת לי להישאר לעבוד בעבודה הנוכחית שאני מאוד אוהבת, אבל אני רוצה לעבור לגור עם החבר שלי ולהתחתן. (ולפני שמישהו קופץ שאני מקדימה את המאוחר- כבר דיברנו על זה). ובשביל זה צריך כסף. אני יודעת שאני לא אהיה המשכורת היחידה, אבל אני רוצה לדעת שאני מסוגלת לכלכל ולדאוג לעצמי, לבד. בלי להיות תלויה באף אחד אחר.

אף מעסיק לא יסכים לקבל מישהי לעבודה שצריכה באופן קבוע יום חופש (גם אם זה על חשבונה) פעם בשבוע.

עולות לי הרבה מחשבות מה יהיה בעתיד. איפה אני אעבוד, איזה עבודה אמצא. לצערי בתחום ההומני אין הרבה אפשרויות. אני לומדת שירותי אנוש שזה יותר פרקטי- אבל זה לא מקצוע של ממש כמו כלכלה או מחשבים.

אני והחבר שלי מאוד רוצים לעבור לגור ביחד. בקרוב אנחנו חוגגים שנה ושנינו מרגישים שזה מה שנכון וטוב לנו כרגע. הבעיה- כסף. אני לא רוצה להיות תלויה בהורים שלי או שלו. אני יודעת ששום דבר לא בוער, אבל בכל זאת זה משהו שאני והוא ממש רוצים לעשות.

דיברנו על אולי לעבור לגור ביחד שנה הבאה, אבל אני באמת לא יודעת איך זה יסתדר.

לפעמים זה ממש מעצבן שכסף הוא שיקול עיקרי כמעט בכל החלטה.