במועד א' במבחן שלי בסטטיסטיקה קיבלתי 68. הייתי מאוד מאוכזבת, ותחושת האכזבה מועצמת במיוחד כאשר זה הציון הראשון אותו מקבלים. נורא מבאס לפתוח ככה את קבלת הציונים.
ניגשתי לפתיחת מחברות וראיתי שרוב הטעויות שלי לא היו על חוסר ידע אלא בעיקר על חוסר תשומת לב, טעויות מטופשות כאלו, נימוקים לא מספקים להסברים.
במהלך השנה וחצי שאני לומדת, עשיתי רק פעם אחת מועד ב'. אני שונאת לעשות מועד ב', לרוב אני עייפה, מותשת, לא מאמינה בעצמי וזקוקה נואשות לחופש.
הפעם החלטתי לא לוותר. בזמן הקצר שהיה לי ללמוד- ישבתי בלילה כמו גדלתי ועשיתי סיכומים של כ-ל המצגות, כי המבחן לא בודק את יכולת "למידה כמו תוכי" שלי, אלא גם הבנה.
בשאר הזמן למדתי עם חבר שלי את החומר טוב- טוב, עשינו אינספור חזרות כדי לראות שאנחנו מבינים את החומר.
במבחן עצמו הייתי לחוצה אבל עדיין הרגשתי טוב. יש לנו זכות ויתור אחרי חצי שעה, עברתי על כל השאלות שיש להן משקל גבוה- ראיתי שאני יודעת איך לפתור והחלטתי שאני לא מוותרת על המבחן, גם כשראיתי חברות מוותרות על המבחן. החלטתי לא לתת לשום דבר להשפיע עליי.
הרגשתי שהמבחן קל בהרבה יותר, שאני יודעת על מה אני עונה ולא מנחשת או "נראה לי שזה ככה.."
אחרי המבחן ההרגשה שלי השתנתה. כולם אמרו כמה קשה היה. גם עשינו מעיין השוואה וגיליתי כמה טעויות שכביכול עשיתי, וזה בנוסף למספר מועט של שאלות שלא לגמרי הייתי בטוחה בהן. חשבתי שאם היה קשה, אז איך זה שלי היה קל?
הייתה לי תחושה רעה. חשבתי לעצמי שאני אקבל פחות או יותר את אותו ציון וחשבתי על האפשרות הגרועה גם- שאכשל.
היום קיבלתי את ציוני מועד ב'. קיבלתי 83!!!!!
זה חתיכת שיפור!
ממש קפצתי מרוב אושר.
אני מאוד מרוצה מעצמי ואני פותחת את הסמסטר הבא שיתחיל ביום שלישי בהרגשה טובה.
כינוי:
.Fake Reality
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
