התחיל השבוע הראשון לסמסטר ואני מרגישה עייפה ומותשת מאי פעם. הסמסטר שלי פשוט עמוס, עמוס, עמוס. אני לומדת כל יום! מאז שהתחלתי ללמוד תמיד דאגתי ליום חופש פעם בשבוע ועכשיו אין לי רגע של מנוחה. אני צריכה למצוא את הדרך לשלב בין כל העיסוקים שיש לי, וזה לא שיש לי כל כך הרבה.

החלטתי לקחת את המחשב הנייד ללימודים, הבנתי שזה פשוט מייאש לנסות ולכתוב על דפים. רוב המרצים מעבירים מהר את המצגות ואני לא מספיק להעתיק, זה פשוט עבודה כפולה לכתוב את ההסבר שמעבר למצגת ואז להעביר למחשב. יש גם מרצים שמדברים באופן לא מסודר ויותר נוח במחשב. אבא שלי אמר שהוא יקנה לי לפטופ קטן ללימודים, כי הלפטופ שלי דיי כבד וקשה להיסחב איתו, בעיקר כשאני צריכה לעמוד באוטובוסים ועוד על עקבים. אני ממש מקווה שהוא יקנה לי השבוע הקרוב את המחשב, כי בינתיים אני עושה עבודה כפולה- כותבת על דף ומעבירה למחשב, אפילו שחברה אמרה שהיא תשלח לי את החומר, אני עדיין אוהבת לכתוב בעצמי.

אנחנו ממשיכים ללמוד סטטיסיקה, וכן, אני לומדת סטטיסטיקה פעמיים- גם במסגרת החוג לשירותי אנוש וגם במסגרת החוג לסוציולוגיה. בכל שבוע צריך להגיש תרגיל. לשמחתי בססטיסטיקה לסוציולוגים יש רק 7 תרגילי הגשה, כנראה ייצא לנו להגיש תרגיל פעם בשבועיים. דבר נוסף, בסטטיסטיקה בשירותי אנוש אנחנו לומדים שוב את החומר שלמדנו בסטטיסטיקה לסוציולוגים בסמסטר א', כך שאני מניחה שיהיה לי הרבה יותר קל וזה לא יגזול ממני הרבה זמן. אה, המרצה עשתה בדיקה מחודשת והעלו לי את הציון ל-92. כן, כן, הציון הכי גבוה שלי הוא דווקא בסטטיסטיקה. אני ממש מרוצה.

אני ממשיכה ללמוד את הקורס שיטות מחקר ואני ממשיכה לא להגיע להרצאות. בפעמים שהייתי בשיעור לא כתבתי מעבר למה שהיה במצגת, זה חומר שאני יודעת ומכירה כבר והמבחן הסופי מהווה רק 64% מהציון. אז כן, אני לוקחת את הסיכון, אבל החלטתי לא לענות את עצמי.

אני ממש מרוצה מקורסי הבחירה שלקחתי. יש לי שלושה כאלו הסמסטר:

1. תעמולה פוליטית בעת מלחמה- זה אחד הנושאים הכי מעניינים שיש! זה בעצם קורס שהוא פרו סמיניריון, כלומר מכשיר אותנו לקראת שנה ג' וכתיבת הסמינרים. המרצה קשוח ויש לו דרישות, אבל הוא מעניין, ברור ורהוט. יש לנו עבודה להגיש בסוף הסמסטר. אני לוקחת את הקורס ביחד עם חבר שלי, לשמחתי הוא לקח סמסטר שעבר קורס מאוד דומה כך שיש לנו נושא עם חומר לעבודה, המרצה מאוד התרשם מהנושא שלנו. אז כן, במהלך הסמסטר נצטרך להגיש למרצה מטלות, כלומר את פרקי העבודה, אבל זה ימשטר אותנו לעבוד והוא יוכל לעזור לנו, בסוף הסמסטר תהייה לנו כבר עבודה מוכנה שנראה לי נוכל להפציץ בציון.
2. סוגיות באנתרופולוגיה של יפן המודרנית- זה קורס ממש קשה, אבל אני ממש מתעניינת ואוהבת את התרבות היפנית. כל המאמרים הם באנגלית ויש לנו להגיש 10 דוחות קריאה. האמת שניסיתי לקרוא את המאמר הראשון, אבל פשוט לא הסתדרתי עם האנגלית. נכון שזו הייתה גם שעה דיי מאוחרת בלילה, אבל הרגשתי כל כך מיואשת ומתוסכלת, פשוט התחלתי לבכות. חבר שלי שאל מה קרה ודיי סירבתי להגיד לו, הרגשתי ממש דבילית. זה מין קטע כזה אצלי, שגם לאיש שהכי קרוב אליי, אני לא מסוגלת לספר מה מציק לי. גם אם הוא שואל מה קרה, אני מרגישה שאני פשוט לא יכולה להתחיל לספר, כאילו שיש מחסום, כמו קצר, שמונע ממני לדבר. בסופו של דבר סיפרתי לו ואמרתי שאני ממש מיואשת ושוקלת לפרוש מהקורס. הוא לוקח את הקורס הזה גם והתחיל לשכנע אותי שיהיה בסדר ושאנחנו ביחד נעבור על המאמרים ומאמרים באנגלית יכולים מאוד להיות קשים גם למי שדובר את השפה ברמה גבוהה. את המאמר הראשון שעליו אני צריכה להגיש את הדוח הוא ישב ותרגם לי. אבל זה לא פיתרון, אני מקווה שבאמת נוכל לשבת ביחד ולהתמודד עם זה ביחד, אני מקוה שאעשה זאת בלי לאבד את שפיותי. אני ממש רוצה את הקורס הזה. המרצה שמלמדת את הקורס ממש חמודה אם כי קצת הזויה, היא גם מלמדת קורס חובה שנקרא "תיאוריות אנתרופולוגיות". גם שם יש לנו דוחות קריאה, אבל רובם המוחלט של המאמרים הם בעברית וזה באמת שטויות. אני מנסה לחשוב על החיובי בדוחות האלות, שזה ממשטר אותנו לקרוא את המאמרים ולא להיתקע עם הכל בזמן תקופת מבחנים.
3. שיטות מיון וריאיון- זה קורס שבהתחלה לא היה אליו מקום, אבל לאחר מייל בכייני שיבצו אותי אליו. המרצה עושה רושם של מישהו ממש מצחיק, יש לנו שתי עבודות להגיש וכמובן, מאמרים.

חוץ מזה, יש עוד קורס חובה בשם "התנהגות ארגונית", לצערי הוא בשעות הערב אחרי פאקינג שלוש שעות חלון (אתמול הלכתי עם חברות למסעדה. ירדנו על סטייקים). ושוב, גם כאן יש עבודה בקבוצות ומאמרים.

כך שיש לי שני דוחות קריאה כל שבוע, שני תרגילים להגשה, הרבה עבודות במהלך הסמסטר (יש לי אחת לסיים שנגררת) ועוד סתם מאמרים. אני לא אצליח לקרוא את כל המאמרים, אני מקווה שאצליח להשיג סיכומים.

וזה בלי עוד העבודה( ירדתי לשתי משמרות בשבוע אבל בכל זאת), הפילאטיס (ואני חייבת להתמיד! אני אוכלת הרבה בחוץ ומאוד לא מסודר. האמת שלא נשקלתי איזה חצי שנה, אבל הג'ינסים עולים עליי ואפילו מעט גדולים, אז נראה לי שזה רק בזכות הפילאטיס), החבר (לצערי השבוע בקושי יצא לי לראות אותו. חזרתי ביום שני מאוחר אליו הבייתה והיום קמנו מוקדם וגם חזרתי הבייתה כי משום מה לא תכננתי להישאר יום שלישי. אני ממש מבואסת עכשיו, אני רגילה תמיד לראות איתו ביחד את "היפה והחנון". היו לי בדיקות היום והוא הלך איתי ואני מרגישה שלא היה לי מספיק זמן איתו... ) וגם לישון ולנוח מדיי פעם.

בכלל, ההרגשה הכללית שלי לא משהו. החורף גורם לי ליובש נוראי בפנים. זה פשוט סבל! העור שלי ממש יבש ומתקלף בעיקר באזור העיניים, אני עייפה מאוד ואני נראית ככה. גם השיער שלי לא מסתדר, אני מרגישה שנמאס לי מכל הבגדים שלי ושאין לי שום דבר נורמלי ויפה ללבוש בלי להיראות כמו ילדה או מוזנחת. נמאס לי גם מהמעיל שלי. אני מרגישה איכסה לאחרונה וגם המנעד הרגשי שלי הוא של ילדה בת שש.