היום עמדתי בתחנת אוטובוס ביחד עם אחותי. ניגש אלינו בחור צעיר ושאל אותי אם יש לי סיגריה. עניתי בחצי חיוך שלא. ואז הוא שאל אותי בת כמה אני.

שתקתי למשך כמה שניות.

ואז, באסרטיביות שכל כך לא אופיינית לי- עניתי לו : "מה זה עניינך?"

הוא מלמל משהו ואז הלך.

אח"כ חששתי שאולי הייתי מגעילה, לא נחמדה.

ואז נזכרתי.

נזכרתי בכל אותן הפעמים בהן הייתי נחמדה. בכל אותן פעמים שהרגשתי לא נעים, כדי שלמישהו אחר יהיה נעים.

בכל אותן פעמים בהן נדבקו אליי קצת יותר מדיי באוטובוס.

בפעם ההיא באמצע הרחוב כשאיזה גבר התחיל להידבק אליי ושאל אותי איך קוראים לי ובת כמה אני ולא זז ממני.

בפעם ההיא בעבודה לפני הצבא, כשאיזה לקוח גם שאל הרבה שאלות שאולי לא היו בעלות אופי מיני אבל הרגשתי לא בנוח, וכשהתכופפתי והרמתי את המכנסיים למעלה כדי שלא יראו לי את התחתונים הוא אמר "למה את מרימה?" במבט מטונף. ואני שתקתי, בחיוך מבוייש. היה לי לא נעים.

נזכרתי בכל אותן הרבה פעמים ששתקתי, שלא הגבתי, שהמשכתי להיות נחמדה, כי לא היה לי נעים.

נזכרתי איך הרגשתי בכל פעם שכזו- כזאת קטנה.מושפלת אפילו. כאילו מי אני בכלל.

נזכרתי בכל הסיפורים שבנות סיפרו לי- על זה שהן היו נחמדות ובסוף נפגעו.

אני בחורה נחמדה. אני נחמדה לאנשים שקרובים אליי. לאנשים שאני מכירה, לאנשים שמכירים לי. ללקוחות מולן אני עובדת. למחלק העיתונים ולמוכר הקפה. אני נחמדה ומחייכת ועושה את זה מכל הלב.

אבל למה אני צריכה לתת פרטים אישיים שלי  שאני לא מעוניינת לחלוק לאיזה בחור זר?

שלא תבינו אותי לא נכון: אם מישהו ניגש ושואל איך להגיע לאיזה מקום, או מתי מגיע קו האוטובוס (לדוגמא) אני אענה בצורה יפה ומנומסת. היו בחורים שהתחילו איתי וזה לא היה מתאים- גם להם עניתי בצורה יפה ומנומסת.

אבל ככה סתם, להיות נחמדה לאנשים זרים ששואלים אותי שאלות שלא מתאים לי לענות עליהן- לא מתאים לי.

אז נכון, אולי הבחור הזה סתם רצה "להתחיל" איתי. אולי זה היה נגמר בזה שהוא היה מבקש טלפון.

אבל אולי הוא היה ממשיך לשאול עוד שאלות מציקות, אולי הוא היה מעיר הערות, אולי הוא היה שולח ידיים.

לצערי, מהניסיון שלי- האפשרות השנייה בד"כ קורית.

ואולי יגידו שאני מגזימה.

אבל אני לא.

גם כי אני חוויתי. גם כי אני שומעת על עוד ועוד ועוד סיפורים על בנות שחוו.

גם כי רציתי להראות דוגמא לאחותי. שתדע שהיא לא צריכה להיות נחמדה לאף אחד אם לא מתאים לה.

מצפים מנשים להיות נחמדות. ואז כשהן מוטרדות תוקפים אותן למה הן היו נחמדות מדיי. ואם מישהי לא נחמדה מלכחתחילה כדי למנוע מצבים כאלו- אז היא ביצ'ית.

אולי תתייגו אותי בתור פמיניסטית- לסבית -מכוערת-שונאת גברים- לא מורידה שיערות -ושורפת חזיות.

(אני כן פמיניסטית, אבל בפעם האחרונה שבדקתי אני סטרייטית ומתה על העם הגברי, מוציאה הרבה כסף על לייזר להסרת שיער והחזיות שלי יפות ויקרות מכדי שאשרוף אותן. אה כן, ואני חושבת שאני נראית טוב).

אני גאה בעצמי.

במקום לענות על שאלות שאני לא מרגישה איתן בנוח, במקום להרגיש שוב כמה אני קטנה, אני בוחרת להרגיש חזקה ואסרטיבית. ותקראו לי איך שאתם רוצים.

מצטערת, אני לא נחמדה יותר.