החלטתי לכתוב את הפוסט הזה. אני חושבת שהגיע הזמן. אני אנסה לכתוב ולפרוש פה, איך כמעט איבדתי את החברה הכי טובה שלי.

כשעלינו לכיתה ז',(כיתה ז' נראית כל כך רחוקה) אני וסטאר היינו באותה כיתה עם ילדה אחת -  "דוויל". היינו איתה גם בגן, וכבר שמעתי עליה כל מיני סיפורים מסטאר. בגן, היא הייתה חברה שלי, אבל לא ממש חברה טובה. בכל אופן, התחלנו להיות חברות שלה שוב. בהתחלה הכל היה בסדר. היינו חברות שנפגשות כמעט כל יום ותמיד ביחד. אבל באיזה שלב, דוויל התחילה לומר שהיא חושבת שסטאר מסכסכת בינינו. זה לא היה נכון. אבל אני, הייתי ילדה טיפשה ותמימה, שנוטה להיגרר ולהאמין למה שאומרים לה. אפילו שהדברים לא היו נכונים. עד היום, אני מתחרטת. עד היום אני כועסת על עצמי שהייתי טיפשה.

מאותו שלב שבו דוויל אמרה לי את מה שהיא אמרה, התרחקתי מסטאר. אני לא זוכרת מה היו הטיעונים שלה, אבל כנראה שהם היו משכנעים. או שאולי הם הספיקו לשכנע ילדה טיפשה שכמותי. התרחקנו אחת מהשנייה. היא ניסתה לשמור על הקשר, אבל אני, אני דחיתי אותו.

בנוסף, ההורים שלי התערבו בכל העניין. הם לא סמפטו את דוויל, בלשון המעטה. הם טענו שהיא ילדה איומה. אבל אני, אני רציתי לעשות דווקא. הייתי ילדה בת 12 וחצי, עם כל הבאלגנים של תחילת גיל ההתבגרות, הרצון למרוד בהורים ולעשות דווקא. בכוונה לא הקשבתי להם. עצבן אותי שהם ניסו להתערב ולשלוט לי בחיים. אני בן אדם שמאוד שונא שמתערבים לו בחיים ומנסים לנהל אותם. כשמישהו מנסה לשלוט בחיי, אני ישר חוטפת עצבים. בכל אופן, דוויל הפסיקה לדבר עם סטאר לגמרי, ולא עבר הרבה זמן עד שגם אני הפסקתי לדבר עם סטאר.

ההורים שלי התחילו מאוד לא לאהוב את דוויל, ולא הפסיקו להגיד לי עד כמה אני צריכה למצוא חברות חדשות ועד כמה היא לא חברה טובה. גם ההורים של דוויל ששמעו מכל הסיפור, גם התחילו לא לאהוב אותי בלשון המעטה.

בתחילת כיתה ח', אנשים שמעו על הריב שלנו. היו כאלו שניסו להשלים. היו כמה פאקצות שניסו להשלים בכוח. וכמו שכבר אמרתי,  אני לא אוהבת שמנהלים לי את החיים. אז לא הסכמתי.

מלבד זאת, גיליתי עד כמה דוויל לא חברה. גיליתי את האופי האמיתי שלה. נכון, היה נחמד לדבר איתה והכל, אבל היא הייתה אנוכית, פרנואידית וקנאית. היא הייתה מרכלת עליי מאחורי הגב. אני לא זוכרת את כל הדברים הרעים שהיא עשתה, אבל יש שני דברים ממנה שזכורים לי היטב:

1.לפני פורים של אותה שנה, עמדתי במסדרון של החטיבה שלנו (אוי כל הדיבורים על החטיבה עושים לי נוסטלגיה) ביחד עם שתי חברות שלי: לנה (כיום אנחנו בקשר, אבל פחות), ו"מישהי" (פעם היינו חברות טובות יותר היום הקשר מסתכם ב"היי" ו"ביי" ובדברים שוליים). דיברנו על פורים ועל מה שנתחפש. ואז פתאום "מישהי" הציעה ששלושתנו נתחפש ביחד ל"מלאכיות של צ'ארלי". זה לא היה ממש סגור עד הסוף, וזה היה רק רעיון, והחלטנו שלא לספר על זה לאף אחד. אבל דוויל רצתה לדעת. בסוף נשברתי וגיליתי לה והיא עשתה כזה סיפור. היא אמרה שהם מנסות לסכסך בינינו (?) והיא התחילה ממש לבכות. לא עזר שסיפרתי לה שזה לא בכוונה רעה, וזה לא היה נגדה, ובכלל כל העניין היה במקריות, היא לקחה את זה קשה, כאילו מי יודע מה קרה. בסוף, לא התחפשנו ביחד, אבל דוויל משום מה החליטה שהן ניצלו אותי. (וואט דה פאק הקשר).

2. מקרה שני: בחופשת פורים, באתי אל לנה וגם "מישהי" הייתה אצלה ודיברנו. ו"מישהי" סיפרה לי שפעם דוויל הייתה אצלה והיא ריכלה עליי כל הזמן. גם לנה סיפרה כל מיני סיפורים. כבר אז, הרגשתי שאני רוצה להתרחק מהכלבה הזאת, אבל חשבתי שהיה מאוחר מדי.

כל אותו זמן, סטאר הייתה לבד. אני פשוט לא מבינה איזה כוחות נפשיים היו לה. אני במקומה פשוט הייתי קוברת את עצמי.

באמצע כיתה ח', הייתה לנו לעשות עבודה גדולה בקבוצות בהיסטוריה. אני הייתי עם לנה ו"מישהי" באותה קבוצה, ועם סטאר בין השאר. במהלך העבודה, חזרנו לדבר. עדיין לא השלמנו ממש אבל לפחות קצת דיברנו

בסביבות הטיול השנתי של כיתה ח', אני וסטאר כבר דיברנו. למען האמת, התגעגעתי אליה ורציתי שנשלים כבר. לא חשבתי שהיא תרצה להיות חברה שלי, אבל חשבתי שלפחות עדיף שנשלים כי אני לא רוצה להיות בכסאח איתה. באותו יום של הטיול, לפני שעלינו לאוטובוס, אמרתי לסטאר "את יושבת לידי, כן?" וזה איכשהו סימל את החברות המחודשת. באותו טיול דיברנו ממש הרבה, אני זוכרת את הלילה שריכלנו  ודיברנו ביחד עם עוד חברות(בעיקר על דוויל) ושביקשתי ממנה סליחה. עד היום אני מבקשת ממנה סליחה. באותו טיול, כבר השלמנו סופית וחזרנו להיות חברות.

אני זוכרת שההורים שלי נורא שמחו. מסתבר שהם צדקו כל הזמן. מסתבר שבסה"כ ההורים רק רוצים שיהייה לנו כמה שיותר טוב, ורק רוצים שלא ניפגע ונלמד מהניסיון שלהם ועדיף לעצור ולהקשיב להם מדי פעם כי הם ברוב המקרים צודקים.

באותו זמן, גם התרחקתי מדוויל. התחמקתי ממנה ולא דיברתי איתה. היא לא הייתה חסרה לי בכלל. התחלתי לפתח כלפיה שנאה ותיעוב. היא מצאה לעצמה חברות אחרות (שגם איתן היא רבה. היא רבה עם כל החברות שלה) והקשר נותק. הפסקנו לדבר.

בסוף השנה, ממש כמה ימים לפני החופש הגדול, כתבתי לה מכתב באורך 4 עמודי פוליו, שבו פירטתי כל מה שאני חושבת עליה, וכל מה שאני חושבת עליה בתור חברה. זה לא היה מכתב קללות, עשיתי את זה באופן כל כך יפה ופוגע. ממש הייתי גאה בעצמי. זה נראה לי המכתב הכי טוב שכתבתי בחיים.

בתחילת כיתה ט', היא עברה כיתה. לא הייתה לה ברירה, כי כל הבנות בכיתה שלי שנאו אותה וגם רוב הבנים.

שעלינו השנה לכיתה י', גיליתי שהיא לומדת איתי במגמה. אנחנו לא מדברות, אני וסטאר מאוד שונאות אותה וגם עוד אנשים לא סובלים אותה במיוחד.גם היא לא סובלת את סטאר ואותי ואני בטוחה שהיא מרכלת עליי. מלבד זאת, פרצתי לה לאיי סי קיו והרסתי לה אותו וגם באופן כללי הרסתי לה את המחשב (אני חושבת שהיא יודעת שזו אני).

קצת על האופי של דוויל, כדי שיהייה מושג עליה. היא נראית ילדה תמימה ונחמדה, אבל היא לא. היא הבת הקטנה בבית, וההורים שלה מפנקים אותה. הם לא כועסים עליה שצריך ולא מענישים אותה. היא פשוט עושה מה שהיא רוצה. אין לה גבולות. אני לא אומרת שהורה צריך להיות קשוח, אבל הורים צריכים להציב גבולות. אני לא רוצה הורים שיהיו חברים שלי. בכל אופן, היא ממש מפונקת. ההורים שלה מגדלים אותה כאילו היא נסיכה מושלמת שלא טועה, וזה כנראה מה שגורם להתנהגות שלה. היא רוצה שהכל יילך בדרך שלה, ושהכל יעשה לפי מה שהיא רוצה כאן ועכשיו. היא בן אדם פרנואידי וקנאי, שחושבת שכולם רוצים לסכסך ולפגוע בה. היא חברה של בנות, רק בשביל להיות "מקובלת" (תזכירו לי מה זה?). היא תככנית וסכסכנית. היא מתחנפת למישהי, ואז תבוא ותגיד לאחרת שאותה ילדה שמקודם שהיא התחנפה אליה מגעילה וסנובית. היא תתנהג כאילו שהיא חברה שלך, ואז תרכל עלייך ותתקע לך סכין בגב.

בכל אופן, זה סוף הסיפור איתה. עכשיו נזכרתי בכל העניין, בגלל כל הקטע עם סקורפיו. היא מזכירה לי אותה במובן מסויים. דוויל הזאת, כמעט הרסה לי את החברות עם סטאר. חוץ מדוויל, היה עוד מקרה אחד שכמעט הרס לי את הקשר עם סטאר. אבל אני לא אוהבת לדבר עליו כל כך. זה כואב מדי, וזה קשור לדיכאון שלי ולניסיונות התאבדות שלי.

לסיכום, למרות שאני וסטאר התרחקנו לאחרונה, אני מרגישה וחושבת שנתקרב שוב. ואם יש חברה טובה, חברה באמת טובה ואמיתית, שבאמת אוהבת ומעריכה, כדאי מאוד לשמור עליה.