אצלנו בחצר, או יותר נכון- החצר של הבית של חבר שלי, אבל מאחר ורוב הזמן אני אצלו- אז זו גם החצר "שלי" והחתולים "שלי", יש כיום תשעה (!!!) חתולים.

יש שתי חתולות בוגרות: שפרה ומישל. יש שלושה גורים קטנים לשפרה. למישל יש שני גורים גדולים יותר, וממש לפני כשבוע גילינו שהיא הייתה בהיריון והמליטה עוד שני גורים. הם עדיין קטנים מאוד ואפילו עוד לא פקחו את העיניים.

לשני הגורים של מישל קוראים שרגא והרצל. הם החתולים שהכי "חברים" שלנו, כלומר נותנים ללטף אותם ונכנסים פנימה.

זה שרגא:

שרגא היה הרבה יותר חברותי בהתחלה. הוא הסכים דיי מהר להתקרב אלינו. שרגא מאוד אנרגטי, אוהב לקפוץ, לרוץ, לשחק עם העכבר ולריב עם הרצל על העכבר צעצוע. יש לו גם תחביב: לילל. הוא מילל כשהוא רוצה אוכל, כשהוא רוצה עוד אוכל, ועוד אוכל ואת האוכל שלנו. הוא מיילל שהוא רוצה שגם החתולים האחרים יאכלו (אני חושבת שמינו אותו ליו"ר ההסתדרות החתולית). הוא מילל כשהוא רוצה להיכנס פנימה ואת תשומת ליבנו. והוא לא מוותר. הוא מסוגל לילל הרבה מאוד זמן והיללות שלו הן כמו סירנה "מיאאאאאאוווווו" שעולות ויורדות.

וזה הרצל:

קראנו לו הרצל כי חשבנו שהוא חתול ערס שכן הוא כל הזמן "נהם" באיומים כלפינו. הוא היה בורח כשהיינו מתקרבים אליו, אבל אם שרגא היה נכנס לתוך הבית- הוא היה מילל בחוץ כדי להיכנס גם. לאחרונה הוא עשה מהפך ועכשיו הוא מתחנף ודורש שנלטף אותו כל הזמן. הוא גם מילל בחוץ, וכשהוא ושרגא מיללים זה נשמע כמו קול א' וקול ב'. הכי מצחיק לראות את שרגא והרצל משחקים ביחד, או יותר נכון רבים על העכבר. יש שני עכברי צעצוע, אבל כל אחד רוצה את אותו העכבר בדיוק. זה נורא מצחיק לראות איך שרגא עושה מארבים להרצל כדי לתפוס את העכבר.

זו שפרה. שפרה היא זקנת השבט, היא בעצם הסבתא רבא של שרגא והרצל וסבתא של מישל. הצאצאים שלה היו בעבר ובהווה חלק מהחצר. למשך תקופה ארוכה היא הייתה בחצר של השכנים ולפני כחודשיים היא נכנסה שוב לחצר שלנו. אבא של חבר שלי קורא לה "שפ-רע" כי היא חתולה רעה. הוא מנסה לגרום לה ללכת ואנחנו צוחקים עליו שהוא בחזית הקרב. אבל שום שופל לא יזיז אותה. היא לא מפחדת מאף אחד.

אלו הם הגורים של שפרה.

זה מיץ:

זה פיץ:

זו פיצה - היא מאוד פחדנית, אני חושבת שהיא מפחדת משאר החתולים. לא הצלחתי לצלם אותה:

אין לי תמונה עדכנית של מישל ולא של הגורים שרק נולדו. עימכם הסליחה.

ובמיוחד לסוף, התמונה האחרונה של מיצי שלי, זכרה לברכה. אני עדיין מתגעגעת אליה.