אלו הם ציונים סופיים לסמסטר ב':

תיאוריות אנתרופולוגיות- 87

סטטיסטיקה סוצי'- עבודה: 85

                 מבחן: 65

                 סופי: 68

סטטיסטיקה שירותי אנוש- מבחן סמסטר א': 92

                                  מבחן סמסטר ב': 95

                                 ציון סופי בקורס של שניהם עדיין אין, אבל מהחישובים שלי זה 95.

סוגיות באנתרופולוגיה של יפן- 92

תעמולה פוליטית בעת מלחמה (פרו סמינריון)- 90

שיטות מחקר- עבודות: 90,87,92.

                   מבחן: 75.

                   סופי: 80

התנהגות ארגונית- עבודה, ציון מבחן וציון סופי: 81.

שיטות מיון וריאיון- עבודות: 100,100.

                        מבחן: 75

                        סופי: 85

סה"כ אפשר לומר שאני מאוד מרוצה מהציונים, למעט סטטיסטיקה. אבל לא נורא, אני לא אהייה סטטיסטיקאית. יש לי ציונים יפים ובהחלט אני משתפרת. אני ממש לא בטוחה לגבי תואר שני, כי מה שאני באמת רוצה דורש ממני המון השלמות. אבל בזמן האחרון חשבתי על משהו אחר לגמרי- לימודי גישור. זה איזשהו רעיון קטנטן שנכנס לי לראש. זה דווקא מתאים לי, כי אני רואה את הזווית של שני הצדדים ואני תמיד אוהבת לפשר ולגשר. אבל נראה, יש עוד לזה זמן.

אגב לימודים, אני כל הזמן עושה שינויים במערכת השעות שלי. אני חושבת שרק ברגע ההרשמה המערכת שלי תהייה סגורה סופית.

הייתי גם בריאיון עבודה לעבודה בימים מאוד מסויימים, אז החלטתי שוב על שינוי המערכת כדי ששני הדברים יסתדרו. אבל למרות שהרגשתי טוב במהלך הריאיון (שהיה בראשון) עדיין לא חזרו אליי... אז כנראה שלא. לא נורא, נמשיך הלאה.

בסוף השבוע האחרון החבר שלי חגג 27 סתווים. קניתי לו במתנה קינקנט – זו מעיין מצלמה לאקס בוקס שקולטת את הגוף שלך ואפשר לשחק כמו ב"ווי", רק ללא שלט! יש כל מיני משחקי ספורט וריקודים וזה ממש מגניב. וכמובן כתבתי לו ברכה פסיכודלית וצבעונית. בערב חגגנו עם חברים בפאב, מה שהיה מרגיז זה שכולם איחרו בכמעט שעה וישבנו לבד על השולחן הגדול. אבל לא נורא, היה נחמד. ביום שבת, יום ההולדת עצמו, היינו אצל ההורים שלי לצהריים ואבא שלי אפה עוגת שוקולד (שאני מקווה שהיא תיגמר בקרוב, כי היא ממש הורסת את הדיאטה!). אחרי הארוחה האחיות שלי באו אלינו, התלהבו מהחתולים וצילמו אותם (אני מבטיחה תמונות) ושיחקנו בקינקט. גם בערב היו אצלנו חברים ושוב... שיחקנו בקינקט. בקיצור, זה היה סוף שבוע ברוח הקינקט.

מאחר ויש לי הרבה שעות פנאי, אני מקדישה אותן לקריאת ספרים. אתמול קראתי את הספר "בדם קר" של טרומן קפוטה ואני ממליצה עליו בחום! הסיפור מבוסס על מקרה אמיתי- רצח של משפחה בארה"ב בשנת 1959. טרומן קפוטה ממש עשה עבודת מחקר והביא גם את סיפור המשפחה, גם את סיפור הרוצחים, גם את סיפור החקירה והמשפט. הכל מבוסס על דברים אמיתיים. זה כמו C.S.I  ו Criminal Minds- רק הרבה יותר טוב, ובספר. הספר יצא בשנת 1966, והוא עדיין רלוונטי , כתוב בצורה מעניינת, קולחת וזורמת. אהבתי שהוא מביא כמה זויות לסיפור. מומלץ בחום.