אתמול היה לי יום מצויין. ההורים שלי נסעו בצהריים ביחד עם אחותי לים ועם חברים ואני נותרתי לבדי כל היום. סוף כל סוף היה לי שקט. הייתי מול המחשב כל הזמן. אומנם המחשב חצי מת, אבל זה אומר שהוא חצי חי. איכשהו.

פטפטתי עם אנשים באיי סי קיו החביב שלי, גלשתי באינטרנט להנאתי, אבל עדיין היה משעמם לי.

מרוב שעמום, התחלתי לראות קליפים במחשב, לשים אותם בפול ווליום ולשיר ולרקוד אותם. זה היה ממש מצחיק לראות אותי שרה (בזיופים) ורוקדת לצלילי נירוונה. הייתי מתה אם מישהו היה רואה אותי משתטה.

בערב דודה שלי התקשרה, פטפטתי  איתה קצת. היא סיפרה לי מה שלום אחותי האמצעית, והיא שאלה אותי מה אני עושה היום. אז סיפרתי לה שאני הולכת לידיד שלי (סמייל) ואז סיפרתי לה מה עשינו לפני שבוע. היא מזה מצחיקה. היא שאלה אותי אם שכבתי איתו, והיא הסבירה לי שאם אני שוכבת עם מישהו אני צריכה להשתמש בגלולות, והיא אמרה לי שבגיל הזה מותר להתחרמן וליהנות. מצחיקה, אמרתי?

בערך בעשרה לעשר ההורים שלי חזרו הבייתה, ואני בדיוק יצאתי. באתי אל סמייל ראשונה, ואז שנינו ירדנו למטה לראות את סמארט (היא תמיד הולכת עם צמה ארוכה > זה מאפיין אותה, והיא לא הלכה עם צמה אתמול!) ואז איינג'ל באה, ותוך שתי דקות שאי בא. עלינו למעלה, ודיברנו ופתחנו טלוויזיה, ואז גם ניים בא. בהתחלה ראינו סרט, אבל את אף אחד זה לא ממש עניין. רוב הזמן התרכזנו בשעון שאמא של איינג'ל קנתה לה בחו"ל, ואיך סמארט כמעט הרסה לה אותו. (אבל זה בסדר היא הצליחה לתקן בסופו של דבר). ויתרנו על הסרט, וסתם הדלקנו טלוויזיה והעברנו ערוצים, תוך כדי דיבור. חוץ מזה, סמייל התחיל להשמיע את הקלטת של כל שירי הקיטש שלו שהוא השמיע לזאת שהוא אוהב. היו לו שם שירים יפים, אבל הרבה שירי ווסטלייף. אני לא אוהבת ווסטלייף. יותר מאוחר האקס הגיע. ושהוא בא הוא וסמייל מתחילים להתנהג כמו שני מטומטמים. ובערך באחת או שתיים או משהו כזה סמארט הלכה.

בכל אופן, לא קרה שום דבר מיוחד, חוץ מזה שסמייל החכם הזכיר את עניין החזייה שלי (יש לי חזייה שקשה מאוד לפתוח כי יש לה סוגר מיוחד, ולפני שבוע סמייל התחיל לנסות לפתוח אותה ביד אחת. בסוף הוא הצליח אבל זה לא משנה עכשיו) והוא התלהב ואמר לאקס שהוא לא יצליח לפתוח את החזייה ובלה בלה החזייה שלי מיוחדת ובלה בלה הם התערבו שהאקס כן יצליח לפתוח אותה ביד אחת. כאילו, טוב שסמייל לא מגזים ולא פולט דברים שהוא לא צריך לומר, וטוב ששואלים אותי באמת מה אני חושבת! והיה עוד קטע שכעסתי על האקס. אני אפילו לא זוכרת מה הוא עשה ולמה כעסתי עליו, אבל הוא ביקש ממני סליחה כל הזמן ונמרח עליי קצת.... ולא התייחסתי אליו. וסמייל גם כן כאילו הציק לי מדי פעם, ושאל אותי אם אני סולחת וכמובן שאמרתי לו שאני סולחת לו. למען האמת, זה היה סתם דפוק כל עניין הכעס שלי, פשוט נהניתי לראות את האקס מתנהג בעליבות נפש. (מה?). זה היה כזה פאתטי ועלוב.

מאוחר יותר, בערך בשלוש סקרופיו ועוד כמה חברות שלה (וזאת שסמייל אוהב ביניהן) באו לכמה דקות לבית של סמייל. (יותר נכון של סבתא שלו) ואז האקס הלך. הם היו שם כמה דקות, ואז הלכו הבייתה. אחרי כמה דקות גם ניים ושאי הלכו. אני סמייל ואיינג'ל נשארנו והספקתי לריב עם סמייל. הוא ממש מרגיז לפעמים. ואז זאת שהוא אוהב התקשרה אליו, ואז כולנו הלכנו. אני הלכתי הבייתה, סמייל ליווה את איינג'ל הבייתה ואז הוא היה אמור לפגוש את זאת שהוא אוהב. חזרתי הבייתה בארבע בבוקר.

היום אחותי האמצעית חוזרת, ההורים שלי נסעו לסבתא שלי לקחת אותה (אחרי שהיא לקחה אותה מדודה שלי).

דיברתי היום עם סימפל באיי סי קיו. הטיסה שלה היום, ומחר אחה"צ היא נוחתת.

מחר יש לי קורס בלשון. ממש ממש אין לי חשק ללכת אליו, אני כל כך לא רוצה ללמוד בחופש ועוד לשון 

ועוד בבוקר! אני אצטרך לקום בתשע! טוב נו... אני אסתדר.

 I’m so happy

 ‘cause today

I’ve found my friends ...

They’re in my head