לשתי חתולות

אז אחרי הרבה התלבטויות הגיע הרגע לאמץ חבר/ה פרוותי/ת.

אז אחרי שעשינו קניות בסופר קפצנו לחנות חיות מחמד שיש לנו בשכונה וקנינו את כל הציוד לחתול: שירותים, חול, אוכל, קערות אוכל, מיטה, מתקן גירוד וצעצועים. המבחר פשוט עצום! לא להאמין כמה מוצרים יש לחיות מחמד.

אחרי שהצטיידנו נסענו לאגודת חובבי החתולים. היה לי ברור שאני אקח חתול מעמותה. אני לא מבינה איך אפשר לקנות בעל חיים ואיך אפשר לעסוק בהרבעה של בעלי חיים, בשעה שיש כל כך הרבה כלבים וחתולים שרק כמהים לבית שיאמץ אותם.

הגענו למקום בו העמותה נמצאת, היו שם כמה כלבים ובעיקר- הרבה חתולים מיללים. המראה הזה של החתולים (אמנם הם לא היו בתוך כלובים אלא בתוך חצר מגודרת) פשוט שבר לי את הלב. פרצתי בבכי. חלק מהחתולים שמרו מרחק אבל חלקם התקרבו אלינו ודרשו יחס. היו שתי חתולות שפשוט נדבקו אלינו- ממש נתלו עלינו כמו קופיפים, הלכו אחרינו, התחככו בנו ולא נתנו לנו ללכת. ככה זה- זה לא אתה בוחר את החתול, זה החתול בוחר אותך. שתיהן בחרו אותנו והחלטנו לקחת שתיים.

הראשונה היא אחת שחורה וקטנה בת שבעה חודשים, השם המקורי שלה היה זוזה והחלטנו לשנות לזואי. החתולה השנייה בת שנה במגוון צבעים: לבן, ג'ינג'י ושחור עם עיניים ירוקות. השם המקורי שלה הוא אשלי והחלטנו להשאיר לה את השם.

שתיהן הסכימו להיכנס למנשא והנסיעה עצמה עברה בצורה רגועה. גם בבית הן הסתגלו דיי מהר- רחרחו כל פינה אבל נדמה שהן התרגלו. המשכנו כרגיל בשגרת היום: הבן זוג בישל (מה שכמובן הלהיב אותן) ואני אפילו ניקיתי את הבית. אחרי שסיימתי לנקות הן החלו לרחרח את הרצפה, כאילו הן בודקות שניקיתי כמו שצריך:) אפילו הלכנו לישון צהריים עם דלת סגורה (החלטנו שאין להן כניסה לחדר שינה) וזואי יללה מעט, אבל סה"כ זה היה בסדר.

שתיהן אוהבות ליטופים, אבל זואי דורשת הרבה יותר יחס, ליטופים ותשומת לב. לאשלי קצת יותר להסתגל- היא אוהבת למצוא כל מיני פינות סגורות בבית ולשבת בהן. קצת כואב לי שהיא יושבת בפינה, אני מקווה שהיא תסתגל במהרה.

גם אני מנסה להסתגל לסיטואציה. אף פעם לא היתה לי חיית מחמד. החתולים היחידים שנקשרתי אליהם היו כמה מחתולי החצר אצל ההורים של הבן הזוג, שגם היו נכנסים לתוך הבית: מיצי ושרגא זכרם לברכה, הרצל שנעלם (אחרי שעזבנו אבא של הבן זוג אמר שהוא לא הפסיק לבכות מול הדלת שלנו. ראינו אותו עוד פעמיים, אבל הוא פשוט נעלם. אני מקווה שהוא מצא משפחה שאוהבת אותו) וארתור שעדיין משגע את אבא של הבן זוג. 

כנראה שגם אני צריכה כמה ימי הסתגלות.

בינתיים לא הצלחתי לצלם אותן, אבל אני מבטיחה להעלות לכאן תמונות.

סוף שבוע גשום לכולם!