הגיע הזמן לכתוב את הפוסט על שתי החתולות שלנו, זואי ואשלי.

כמעט חודשיים חלפו מאז שאימצנו אותן, והיה קצת קשה להסתגל בתחילה.  הניסיון היחיד שלנו היה עם חתולי חצר ולמדנו ביחד איתן מה זה בעצם אומר לגדל חתול. זה לא תמיד פשוט, אבל התמורה שווה את זה.

אשלי היא טריקולורית בת שנה. היא חתולה מעט חשדנית ולא מתחברת לאנשים שהיא לא מכירה בקלות. היא חכמה וסקרנית וכבר יודעת לפתוח דלתות ואת האובן טוסטר. היא אוהבת לשבת מול החלון ולהריח את החוץ ובעיקר לשמוע ציפורים. כשהיא רואה יתוש בבית- היא מנסה לצוד אותו ולא משנה שהיתוש על התקרה במרחק של כמה מטרים טובים ממנה. כמה פעמים תפסנו אותה מסתכלת על הטלווזיה ואז מנסה להסתכל מאחורי הטלוויזה, כאילו היא מנסה להבין איפה נמצאים האנשים שהיא רואה. היא אפילו רואה את העכבר במחשב שזז ומנסה לתפוס אותו. היא גם "מדברת" איתנו הרבה ביללות.

זואי היא שחורה ובת שבעה חודשים. היא הרבה יותר חברותית ומתקרבת כמעט לכל אחד. היא אוהבת להתפנק ולהתלטף והיא גם נותנת נשיקות! כל בוקר היא רצה אליי ומתחילה לטפס עליי ו"מבקשת" שאקח אותה על הידיים. תמיד כשאני מכינה את הקפה של הבוקר והולכת עם כוס הקפה למחשב, היא רצה אחריי ומחכה שאתיישב. אחרי שאני מתיישבת, היא מתיישבת עליי גם כן. לרוב היא חתולה רגועה, אבל לפעמים יש לה את הקריזות שלה. היא אוהבת לשחק עם אשלי וגם קצת להציק לה.

הנה מקבץ תמונות מייצג: