למרות שאין לי חשק לכתוב, אני כל כך חנוקה בפרטי,  אני חייבת לשפוך את הכל לפני שאני אשתגע.

אז כבר אין לי כוחות לכלום. כולם אומרים לי שיהיה בסדר, אבל אני שונאת שאומרים לי את זה, כי מה בדיוק יהיה בסדר לכל הרוחות?!

נדמה לי שכולם משקרים לי, אני נהיית פראנואידית. אני שונאת שמשקרים לי, אני שונאת לדעת שהולך משהו מאחורי הגב שלי וכולם מסתירים אותו, חושבים שאני מטומטמת.

אני לא יודעת כבר למי להאמין, למי לא.

אני משתגעת.

מ

ש

ת

ג

ע

ת

נדמה לי שכל האנשים הם שקרנים וצבועים, אני לא יודעת על מי לסמוך.

אין לי כוח לכלום.

אני לא אוכלת.

אני לא שותה.

אני לא עושה כלום עם עצמי.

רק שוכבת במיטה שלי ובוהה בחדר שלי.

אני לא יודעת אם להאמין לאדיר או לא, מצד אחד אני רוצה להאמין לו כל כך, אבל מצד שני הילה כל הזמן מכניסה לי לראש שהוא שקרן ושאסור לי לסמוך על שום מילה שהוא אומר.

הוא הרס הכל, נמאס לי.

אני אוהבת אותו, אני לא יודעת אם אני אוהבת אותו בעצם, שנתיים ומשהו חיכיתי לרגע שהוא ייפרד מהחברה שלו ועכשיו כל זה.

והיום היו צילומים לספר מחזור של כל השכבה באמפי פארק בעיר שלנו, ולא הלכתי.

לא יכולתי לצאת מהבית. לא יכולתי להתלבש ולהתאפר ולחייך כמו מפגרת למצלמה, גם ככה אני שונאת להצטלם, אני לא מרגישה חלק מהכיתה שלי בכל מקרה, מצידי שכולם ימותו, אפילו שלום אני לא אומרת להם, לא רוצה להצטלם ולהתנהג כאילו הכל בסדר, לא רוצה להעמיד פנים יותר. לא רוצה לראות אף אחד, לא רוצה לראות את השקרנים האלו מסתכלים לי בעיניים ומדברים עליי.

אני יודעת שהם מדברים עליי.

ביום שישי אצל מורן ראיתי את רויטל ודרור מדברים והם הסתכלו עליי. אני לא מדמיינת.

אז סתם נשארתי היום בבית והייתי במיטה שלי כל היום, ומור התקשרה ושאלה מה קורה ולמה אני לא שם, ואז פשוט התחלתי לבכות בלי להסביר לה למה, ואני לא יכולה להסביר למה.

אני רק רוצה לישון ולא לקום יותר. רק להיות מתחת לשמיכה שלי ולא לצאת משם.

אני לא רוצה ללמוד למתמטיקה, גם ככה אני לא יודעת כלום.

אני לא רוצה להסתובב ליד אנשים, כי לך תדע מי קרא לי ביומן שלי.

אני יודעת שרויטל שיקרה לי. אני יודעת שאולי חופית לא מספרת לי את הכל.

אני יודעת שמורן שיחקה אותה לא מבינה על מה אני מדברת.

הן עד כדי כך חושבות שאני פוסטמה?

שאני לא קולטת?

לפחות שמישהו יודה. שיודו, אני פחות אכעס.

אני שונאת אי ודאות.

אני שונאת את כל העולם.

נמאס לי כבר.

נמאס לי מהכל.

אולי אני אלך לחתוך את עצמי, במילא כולם יודעים שזה מה שאני עושה.