היום משום מה התעוררתי בשש בבוקר. אבל לא הלכתי לישון בחזרה, במילא הייתה לי רק עוד חצי שעה לישון. אז סתם שכבתי במיטה שלי ושמעתי מוסיקה.

בשש וחצי קמתי מהמיטה והתארגנתי לבית ספר.

בדרך לבית ספר פגשתי את איינג'ל ואת טוק. אמרתי לו מזל טוב כי יש לו יום הולדת היום. זה תאריך מקולל. גם דוויל נולדה בתאריך הזה. איזה ילד מהמגמה הביא לה בלון. אלוהים ישמור.

לפני שיעור כימיה ראיתי את שאי ודיברנו קצת עד שהמורה באה.בשיעור פתרנו תרגילים. באיזה שלב כבר לא היה לי חשק לפתור. רוב הזמן דיברתי עם סטאר והסתכלתי לה ביומן.

אחרי כימיה למדנו תנ"ך. כתבתי כל כך הרבה! כבר הפסקתי להרגיש את היד!

אחרי תנ"ך היה שיעור חינוך. המחנכת שלנו סיפרה, שמנכ"לית משרד החינוך התקשרה לבית ספר שלי, והיא אמרה שאם החל משבוע הבא, כל התלמידים מתחילים ללמוד בשמונה, מסירים את הפיקוח מבית ספר. זו גם עברה פלילית בית ספר ללא פיקוח. המחנכת הציעה לכל התלמידים להתארגן כנגד זה ולתמוך בבית ספר. כבר עשינו עצומות, אבל אני לא יודעת עד כמה זה עוזר. ילדה אחת מהכיתה שלי הציעה לעשות שביתה. אבל אני לא יודעת אם באמת אפשר להוציא את זה לפועל. ואני לא יודעת עד כמה תהייה לשביתה השפעה. אבל למען האמת, אם כלל התלמידים רוצה ללמוד בשבע וחצי, מה למשרד החינוך אכפת מזה? כולה לישון עוד חצי שעה. מה יותר עדיף? לסיים בארבע? בשלוש? ומה יעשו אנשים שמסיימים ללמוד בשעה ארבע שלוש פעמים בשבוע? מה הם יעשו? יגיעו הבייתה בחמש? זה לא הגיוני. אי אפשר ללמוד אחרי אחת וחצי. זה כבר יותר מדיי. המוח לא קולט. זה מייאש. אני מקווה שבסוף יפתרו את המצב הדפוק הזה......

שוב הלכנו הבייתה בשתיים עשרה. זה היה כיף. באתי הבייתה וקראתי עיתון. ואז ניגשתי לסדר את החדר. הוא לא היה כזה מלוכלך ומבולגן, אבל בכל אופן רציתי לסדר אותו. מצאתי שני כרטיסים ישנים לסרט. אחד ל"אמריקן פאי" מהתאריך 29 לאוקטובר 1999 (לפני ארבע שנים) ואחד לסרט "האלמנט החמישי" מהתאריך 5 לספטמבר 1997 (לפני 6 שנים). מה לעזאזל הם עשו אצלי בחדר?! אבל בכל אופן, אני שומרת אותם.

אחרי הניקיון הזעתי והיה לי מגעיל.....לכן הלכתי לעשות מקלחת ארוכה ונעימה מכל היום הזה.

שיצאתי מהמקלחת ההורים שלי היו בבית, ואח"כ אכלנו צהריים.

ואז הלכתי לנמנם ולשמוע מוזיקה.

וזהו.

ואני על המחשב כרגע.

ומשעמם לי.

מאוד.

דיברתי קצת עם בריין באיי סי קיו. הוא ניסה להוציא ממני למה אני וסמייל לא מדברים. כבר אמרתי יותר מדיי מהמעט שאמרתי. נראה לי הוא בסוף יגלה את זה.

ועשיתי ברכה לטוק. היום יש לו מסיבה.

אני צריכה לחשוב על משהו ללבוש.

בערך ברבע לתשע סימפל תבוא אליי.
אוףףף למה הזמן לא עובר יותר מהר?!