אתמול בערב הייתה המסיבת יום הולדת של טוק.
קבעתי עם סימפל, סמארט ואיינג'ל שיבואו אליי לפני, ואז נלך ביחד (כי טוק גר שני בתים לידי).
בזמן שאני מול הארון מנסה לחפש מה ללבוש, סימפל התקשרה אליי, והיא נשמעה מאוד היסטרית. מסתבר שהילדה החליטה להוריד שפם עם רצועות שעווה של "ויט" (שמעתי כבר סיפורים על המוצרים האלו....ששרפו לבנות את העור!). כל בן אדם נורמלי יודע, שאם עושים את השטות ומסירים לבד, לא עושים את זה שעתיים לפני שיוצאים, אלא עושים את זה לפני השינה, או ביום שיודעים שנשארים בו בבית. מה שקרה לה, שהעור שמעל השפה נהייה אדום. יעצתי לה לשים הרבה קרם לחות ומייק – אפ. מאוחר יותר, סמארט ואיינג'ל באו, וחיכינו לסימפל. היא קצת איחרה, כי היא ניסתה לסדר את האדום שהיה לה בפנים. אבל למען האמת, זה לא ממש עזר. כל אותו ערב זה היה פשוט בולט ולא הפסקנו לצחוק עליה. (אני מודה, זה לא יפה, אבל זה היה משעשע).
הגענו לבית של טוק והיו שם הרבה אנשים ולא היה איפה לשבת בכלל. רוב הזמן ישבנו בחדר של טוק ודיברנו עם מי שהיה שם. היה דיי נחמד. גם סיפרתי לסמארט למה בדיוק אני וסמייל לא מדברים. (הוא לא היה אצל טוק, כי שמעתי שההורים שלו ריתקו אותו לחדר). שהיא שמעה שהתנשקנו, הייתה לה תגובה מזה מצחיקה. היא הייתה בהלם וניסתה להבין למה עשיתי את זה לעצמי. יותר מאוחר, טוק קרא לנו לצאת מהחדר ולשבת בסלון, כי הוא פותח את המתנות. הוא אהב את הברכה שלי ועוד כמה אנשים אמרו לי שהברכה יפה. אני מרוצה מעצמי. אחד הדברים שאני הכי אוהבת זה לכתוב ברכות ולקשט אותן. זה כל כך מהנה! סימפל כל אותו זמן נראתה כאילו היא בשיעור גיאוטמריה. היא כנראה הייתה מבואסת בגלל האדום שהיה לה בשפם, אבל אף אחד לא אמר לה להוריד שפם שעתיים לפני שהיא יוצאת. היא אמרה לנו שהיא לא מרגישה טוב והיא רוצה שנלווה אותה הבייתה. אז אני סמארט ואיינג'ל ליווינו אותה בערך חצי דרך, ואז חזרנו שוב לבית של טוק. נכנסו לחדר שלו כי היה שם מזגן ונעים. רוב האנשים פשוט התנחלו בחדר שלו, ושמו את הסרט "מוצאים את נמו" במחשב. דיברנו, ולאט לאט נהייה ריק יותר. כשסמארט ואיינג'ל הלכו הבייתה, אני ושאי השתלטנו על המיטה של טוק. שמנו לנו כריות ונשענו עליהן, ואז בריין בא ושם עלינו שמיכה, אמר "תנו לילדים לישון" וגם כיבו את האור. באמת נראינו כאילו אנחנו תכף נרדמים. כל מי שנשאר, היה בחדר, וראינו את הסוף של "מוצאים את נמו". בערך בשתיים וחצי שאי וניים החליטו שהם הולכים, אז גם אני הלכתי איתם.
היום קמתי בעשרים לשתיים. ואז ההורים שלי הודיעו לי שאני צריכה להעביר את היום הולדת שלי לתאריך אחר. יש לי אישור סופי לעשות מסיבה, ובהתחלה החלטתי שהתאריך יהייה ב 25 לספטמבר, יום לפני. אבל ההורים שלי אמרו שזה תאריך לא טוב, כי זה לפני ערב חג, ואבא שלי צריך להכין אוכל (אפילו שאנחנו נוסעים לסבא וסבתא שלי), וחוץ מזה, להורים שלי אין לאן לצאת ביום חמישי. אז הם רוצים שאני אעשה את המסיבה ביום שישי הזה, שבוע לפני היום הולדת המקורי שלי. לי אין ממש בעייה, אבל שמעתי עוד חברה שלי (לא חברה ממש קרובה) רוצה לעשות באותו יום. שאלתי את בריין בקשר לזה (כי היא ידידה מאוד טובה שלו) והוא אמר שנראה לו שהיא דוחה את זה..... שלחתי לה הודעה באיי סי קיו בקשר לזה, אבל היא עדיין לא ענתה לי. אז אני אשאל אותה מחר כבר.... אני מקווה שהתאריך לא תפוס לי, כי אז בכלל יהיה לי באלגן. אוף! ככה זה שנולדים בסביבות החגים.
אחרי שדיברתי עם ההורים שלי בקשר ליום הולדת, הלכתי להתקלח, ואחרי המקלחת אכלנו צהריים, ואחרי ארוחת צהריים, הלכתי שוב לישון. אני בן אדם עייף.
ניסיתי לעשות את הדו"ח הזה בביוט', אבל קצת נתקעתי איתו. אוף זה מעצבן. אני שונאת את המקצוע הזה. אין לי ראש ביוטכנולוגי.
שבוע טוב!
כינוי:
.Fake Reality
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
