יש לאקס היום יומולדת. תמיד צחקנו על זה שאני גדולה ממנו בשלושה ימים. המפפ משום מה זה לא מצחיק אותי עכשיו. בבוקר היה לי זמן כי התחלתי בתשע.... איחלתי לו פעמיים מזל טוב. וכל הזמן חיכיתי להודעה ממנו. *להפסיק עם האובססיות בקשר אליו* היום לפני היסטוריה הוא בא לכיתה שלי. הוא בא אליי.

"מזל טוב"

"תודה"

"אפשר לתת לך נשיקה?"

וואו. נתתי לו נשיקה על הלחי. אני מתלהבת כמו ילדה קטנה בת 12 וחצי שעברה את השלב של "איכס בנים". כבר אמרתי שאני צריכה להפסיק עם האובססיות בקשר אליו? אבל תראו. קודם הוא טורח להשלים איתי אחרי שהייתי סופר גועלית כלפיו, אח"כ הוא נהייה יותר ויותר נחמד אליי (כבר התרגלתי לזה. זה לא מעצבן אותי יותר), עכשיו הוא בא במיוחד לכיתה שלי, ולבסוף יש נשיקה על הלחי. תראו, איך בעוד חודשיים הוא מבקש ממני לחזור ואני מסכימה *להפסיק לחיות באשליות*

בשיעור היסטוריה היה משעמם כרגיל. סימפל אמרה לי לדמיין את המורה באמצע סקס. איכססססססססס. אין לה משהו יותר גועלי /יותר טוב  לעשות חות מלדמיין את המורה במצבים מוזרים? אמרתי לה את זה, והיא אמרה לי שמשעמם לה. שתשחק איקס עיגול!

בהפסקה איינג'ל באה לכיתה שלנו..... כמובן שסימפל הציקה לה.

אחרי שיעור לשון הלכנו לראות אם יש חינוך תעבורתי. סוף כל סוף זכיתי לראות מי המורה. גם למגמת מחשבים יש שיעור באותו זמן. למורה יש שערות שממש מתפרצות מהחזה. תכף יתחילו לשיר ולרקוד. שאי ואני צחקנו על זה. בכל אופן, המורה אמר שלחצי כיתה יהייה שיעור ביחד עם מגמת מחשבים ולחצי כיתה יהייה שיעור בנפרד. סימפל ואני רוצות להיות עם מגמת מחשבים. לא היה שיעור ובמקום זה הלכנו לכיתה פנוייה. למדתי קצת לבוחן בכימיה ואז דיברנו..... מסקנה: אני צריכה יזיז. או חבר. לסקורפיו יש. הבנתי שהוא דיי חתיך (וגם ראיתי בערך). וסקורפיו לא יפה בכלל. היא למעשה מכוערת ויש לה גבות עבות. זה לא שהיא לא נחמדה או משהו, פשוט המראה החיצוני שלה לא מלבב. כל החברות שלי יפות חוץ ממנה. (היא מיוחדת). בכל אופן, למה לה יש חבר? איך מישהו רצה אותה? דיברתי על זה עם סימפל לפני כמה ימים....  חשבנו שאולי גם אנחנו נפסיק לסדר גבות ולעשות שפם ואז אולי מישהו ירצה אותנו. ואז חשבנו שאם לה יש חבר אז אנחנו צריכות להתעודד ולא להתייאש. *אני לא מאמינה. באמת כתבתי מונולוג קנאה לחברה שלי*

בכימיה היה בוחן. לא לדבר איתי עליו, אני רוצה להדחיק את הנושא.

אחרי זה הייתה מעבדה בביוט'. בגלל שלא היו מספיק מגשים אני וזה שאני איתו (המממ איזה כינוי נתתי לו? הייר?) היינו צריכים להתפצל. אז עשיתי עם בת ובן מהמגמה שלי. הם קצת אהבלים. אבל לפחות עשינו את הניסוי. היה לשניהם ריח גוף לא מי יודע מה.
את כל הדרך הבייתה חזרתי עם ילד אחד מהמגמה שלי, שפעם הייתי דלוקה עליו וסמייל ניסה לסדר לי אותו אבל זה לא הצליח. אח"כ הייתי נורא נבוכה ולא דיברנו. אבל עכשיו אנחנו מדברים מדי פעם ואפילו הלכנו ביחד הבייתה ודיברנו על הדרך! בחיי, אין לי ממה להתלהב. אני מתלהבת מכל קרבה זכרית אליי. האם אני עד כדי כך נואשת? האם יותר מדי זמן הייתי לבד? הם אני זקוקה לסקס? האם אני בתקופה שבה ההורמונים שלי משתוללים (משמע אני חרמנית) והתשובה לכל השאלות היא: כן.