יום רביעי 21:16

קמתי ברבע לשבע בבוקר, אחרי שהלכתי לישון באחד ומשהו בלילה. הייתי נורא עייפה ובקושי יכולתי לזוז מהמיטה.

לבסוף קמתי, צחצחתי שיניים, התקלחתי, לבשתי ג'ינס וחולצה ורודה. שתיתי קפה ואכלתי לחמנייה עם ממרח שוקולד.

בעשרים לשמונה אני ואמא שלי נסענו במונית לכיוון מקום חסוי כרגע, ושם נפגשנו עם סבא וסבתא שלי.

נסענו לכיוון דודה שלי, הייתי אמורה לעשות בייביסיטר על הילדים שלה.

הנסיעה הייתה ארוכה ומשעממת. רוב הזמן שמעתי מוסיקה בדיסקמן.

הגענו. שלום שלום מה נשמע.

הבני דודים שלי התעוררו.

אמא שלי, סבא וסבתא שלי, ודודה שלי נסעו.

בני דודים שלי התחילו לראות ערוץ 6, אני הלכתי למחשב, יודעת שאין לי מה לעשות שם. תחושת הריקנות שוב הציפה אותי. אני שונאת שזה קורה לי.

נכנסתי לחדר של בת דודה שלי, נשכבתי על המיטה שלה וראיתי טלוויזיה. איכשהו נרדמתי. אח"כ היא העירה אותי והכנתי לה לאכול, ואז שוב נרדמתי.

ישנתי שעתיים בערך.

אח"כ קמתי וראינו טלוויזיה.

פיניתי את המדיח. כשקראתי לבן דוד שלי שיבוא לעזור הוא לא רצה לעזור, ובתגובה בת דודה שלי סגרה לו את הטלוויזיה ואז התחיל ריב. הוא רץ אחריה והתחיל לתת לה מכות וגם אני חטפתי קצת. בסוף הוא הלך למחשב ואני ובת דודה שלי פינינו את המדיח לבד ואכלנו צהריים. בת דודה שלי ממש מתוקה. היא רק בת 9 אבל מאוד חכמה ונבונה ואפשר לדבר איתה על הרבה דברים.

אחרי ארוחת צהריים שוב ראיתי טלוויזיה, ואז דודה שלי התקשרה ואמרה שהיא תקועה בפקק ושאני ובת דודה שלי נלך להביא את הבן הדוד הקטן – תינוק בן 7 חודשים.

כמובן שהבן דוד שלי רצה לבוא, אז הלכתי עם שניהם. הם גרים במושב, מקום ממש שקט, יותר מדיי שקט לטעמי. אם הולכים לכיוונים מסויימים אפשר לראות נוף יפה. כמובן, חשבתי עליו. חשבתי שאם רק הוא היה פה הכל היה מסתדר לי. 

היינו צריכים ללכת עם עגלה, וזאת עגלת שטח, וזה היה דיי מעצבן. בעיקר שבמושב הזה אין מדרכות אלא רק כביש. הגענו לגן, ולקחנו את התינוקי. זאת הייתה פעם ראשונה שהרמתי אותו! למען האמת כל הזמן פחדתי שהוא יפול לי. הגננת שלו שמה אותו בעגלה וקשרה אותו.

ואז התחלנו לחזור הבייתה. כמו שכבר אמרתי, מאוד קשה לשלוט על העגלה. ועוד כשיש בה תינוק. ועוד כשבן דוד שלי התעקש להידחף לתוך העגלה ולהפריע לנו ללכת. וכשיש מכוניות שצריך להיזהר מהן. ועוד יותר מעצבן היה לנסות ולהוציא אותו מהעגלה, עם הכל הטריקים והפטנטים המסובכים האלו.

לא הרבה אחרי שחזרנו, גם דודה שלי, אמא שלי וסבא וסבתא שלי חזרו. קצת דיברנו ואז חזרנו הבייתה. בן דוד שלי גם כן בא איתנו, הוא מאוד אוהב את סבא שלי ורצה לבוא לישון אצל סבא וסבתא שלי. לפעמים אני מקנאה בו. ילד כמעט בן 6 שהחיים שלו כל כך פשוטים וברורים ולא מסובכים. בזמן הנסיעה הסוללות בדיסקמן התרוקנו לי. מבאס. נסענו קודם לסבא וסבתא שלי, וסבתא שלי ובן דוד שלי ירדו וסבא שלי לקח אותי ואת אמא שלי הבייתה. באמצע הנסיעה, המנוע התחיל להעלות עשן. מסתבר שהוא התחמם כי היו חסרים לו מים או משהו כזה. לקח איזה עשר דקות אם לא יותר לסדר את התקלה ואני ישבתי באוטו ומתתי משיעמום. אבא שלי בא לקחת אותנו, וסבא שלי נסע הבייתה.

שחזרתי הבייתה הלכתי להתקלח ולאכול.

ואז באתי לשבת מול המחשב ולאקספלור יש בעייה – הוא לא נותן לי להיכנס לאתרים. פשוט נכנסים לאתר ואז יש הודעת אירור שאי אפשר לפתוח את האתר ואז הדף פשוט נעלם.

זה משגע את השכל.

אני עושה סריקת וירוסים ואז אעשה ריסט. אם אני לא אוכל לגלוש אני בכלל אתחרפן, כי במילא אין עם מי לדבר באיי סי קיו. קודם דיברתי עם בריין אבל הוא נעלם. גם שאי פה, אבל הוא באנ איי ואין לדעת איפה הוא.

יום רביעי 23:30

טוב הצלחתי לסדר. בערך. לפעמים זה נדפק לפעמים זה לא.

שיחקתי עם שאי "הכספת". לקח לי שעה עד שהצלחתי להיכנס לשם. המחשב שלי פשוט החליט להתעמר בי. והפסדתי אבל יש לי סיבה.

סטאר שלחה לי הודעות מפולין!!! יאאיי!!!! אומנם רק שתיים כי היא על תקציב אבל למי זה אכפת? זה היה כזה כיף! התקשרתי אליה שהמשחק נגמר, אבל החצופה הלכה מהחדר ודיברתי עם אמא שלה במקום (אמא שלה היא הורה מלווה במשלחת). אוך. כל שיחה לחו"ל עולה הרבה הרבה כסף. וההורים שלי לא יודעים. הם ירצחו אותי. אבל למי אכפת?

טוב הלכתי לשחק קצת הכספת.

אני מקווה ששאי יחזור ואז אני אוכל לכסח אותו.

יום חמישי 1:18

אני עייפה. משעמם לי. שיחקתי נגד שאי משחק אחד. הוא ניצח אותי. היו שאלות קשות. סטאר התקשרה אליי. היה כל כך כיף לשמוע את הקול שלה! כולה 24 שעות הן לא פה ואני כבר מתמוטטת. אבל לא בכיתי. עדיין. אני לא יודעת למה אני לוקחת את זה כל כך קשה. אני בן אדם מאוד בודד מבפנים, ושמסביבי אין אף אחד אני מרגישה עוד יותר בודדה. בא לי שניצל. האינטרנט עדיין דפוק. המשכתי לשחק הכספת. יש אנשים כאלו מפגרים. כמו אחת שקוראת לעצמה "גאונה 2003" ולא ידעה לענות על שום שאלה! אבל היא פרשה. אני שונאת שדווקא שאני מתחילה לנצח, או שיש לי סיכוי לעלות לשלב המילניום – הם פורשים. זה כזה מבאס. עכשיו אני חושבת מה לעשות. אני עייפה אבל אם אני אכנס למיטה אני אבכה. אני יודעת שאני אתחיל לבכות. אבל אין לי משהו יותר טוב לעשות. באיי סי קיו אין אף אחד. הכספת משעממת אותי. אולי מחר. הייתי בבלוגים. האינטרנט שלי ממשיך לעשות בעיות (בטוח אחותי הכניסה איזה וירוס) ואני לא יכולה להיכנס לפורום. אבל לא נורא. האקס במילא פה ולא כותב שם. אז אני לא מפסידה יותר מדיי. אני אסגור את המחשב ואתן לו לנוח במשך הלילה ואולי הוא יחזור לעצמו.

יום חמישי 21:18

קמתי בשתיים ועשרה ומשהו. שטפתי פנים וצחצחתי שיניים. קראתי קצת עיתון. אבא שלי ואחותי אכלו ארוחת צהריים.  הלכתי לראות "אהבה מעבר לפינה". (אני עוד אכתוב על הסדרה הזאת פוסט!). ראיתי טלוויזיה עד שתיים וחצי בערך ואז הלכתי לאכול. קראתי שוב עיתון ואז התכוונתי לסיים את השיעורים. אבל כל כך לא היה לי חשק לביולוגיה ולכימיה. אז עשיתי עוד שאלה בספרות. פתחתי את הקופסה שבה אני שומרת את כל הברכות שאי פעם כתבו לי. יש לי ברכות מגיל 5 אפילו. התחלתי לקרוא בכולן. לפעמים זה ממש כיף.ואז נרדמתי עד עשרים לשש. יש לי יכולות שינה.... ואז קמתי, שוב ראיתי טלוויזיה, אכלתי, ההורים שלי יצאו לסרט, אני נמרחתי במיטה, ראיתי שוב "אהבה מעבר לפינה", התקלחתי חצי שעה, התחלתי לראות "לא נפסיק לשיר" ועכשיו אני כאן.

המחשב שלי עדיין דפוק. אני לא מבינה מה יש לו! לכל אתר שאני נכנסת המחשב שולח הודעת אירור שכתוב בה שאי אפשר לפתוח את האתר. ואז האתר כאילו נעלם. וגם קורה שהדף אינטרנט נתקע. אפשר לעשות רענן ולפעמים זה חוזר. אבל זה פשוט מוציא אותי מדעתי! אין וירוסים במחשב, אחותי הורידה אקספלור מחדש וכלום! אני לא יודעת למה המחשב הדפוק הזה מחליט להתעלל בי כל הזמן!!! תכף אני אעשה ריסט ואז יהייה לי קצת שקט עד שהבעיה תחליט להחריף.

איזה אדם לא מזוהה מציק לי באיי סי קיו. צירפתי אותו לרשימה ממזמן ולא נראה לי שדיברתי איתו. הוא מאלו שמצרפים לרשימה ומדברים כמה פעמים ואז מפסיקים לדבר, או אלו שמעולם לא דיברתם מכל מיני סיבות (לא מחוברים באותו זמן וכאלו) ושוכחים מהם אבל לא מוחקים משום מה.

לא מזוהה

את מה __(השם שלי) הכול טוב?

אני

כן...(*מי אתה ומה אתה רוצה מחיי?*)

לא מזוהה

מה שלומך?

אני

הכל בסדר

מה איתך?

לא מזוהה

צויין

אז איך את מבלה תחופש? (*בבאסה תהומית כי כל החברים שלי לא פה. אבל זה לא צריך לעניין אותך*)

אני

סתם...כרגיל.....

לא מזוהה

ואללה יוצאת היום? (*אמרתי לך שהחברים שלי לא פה אז עם מי אתה מצפה שאני אצא?*)

אני

לא...אני עייפה...

ואתה?

לא מזוהה

ברור!

:(:)

אני

:)

לא מזוהה

im going to salsa night

לא מזוהה

!!! ")

אני

תהנה

לא מזוהה

תודה רבה

אז מה את משחקת גולף? (*הא?*)

אני

לא, איך הגעת לזה?

לא מזוהה

לא יודע חשבתי לקחת אותך לשחק גולף...(*חבל כי אני לא בעניין*)

אני

חחח (*זה כל כך לא מצחיק*)

לא מזוהה

ולשתות קפה או משו...‏(*אתה לא מכיר אותי. ואם אני אבוא לך עם מסיכה על הפנים וגרזן?*)

לא מזוהה

חחחח

לא מזוהה

מה המצב ילדה מי את?

אני

אני אני:) (*אתה מעדיף לדעת את תולדות חיי?*)

לא מזוהה

תשובה שאני שונא... :)

מאיפה את?

אני

מ___(חסוי)

ואתה?

לא מזוהה

מקניה למען האמת במקור אני מנס-ציונה...

אני

אההה

קניה?!

לא מזוהה

בהחלט למה ה האאאאא הזה מה רע?!

אני

לא זה לא רע

מה פתאום....

לא מזוהה

מה את יודעת על קניה? (*אתה עושה לי בחינה בגיאוגרפיה?*)

אני

שזו ארץ באפריקה.....

לא מזוהה

וזהו? (*אמרתי לך לא למדתי לבחינה*)

לא מזוהה

אני מתערב איתלך שאת יודעת גם כמה מילים!

אני

לא אני לא...

לא מזוהה

מה זה סימבה?!

אני

זה האריה החמוד ממלך האריות

לא מזוהה

?‏

לא מזוהה

יפה מאוד זה אריה

לא מזוהה

ומזה רפיקי?!

אני

קוף?

לא מזוהה

והקוף הוא מה בשביל סימבה  ומופסא?

אני

חבר?(*מסתבר שאני זוכרת משהו משיעורי הערבית*)

לא מזוהה

בואנה את מדברת סוואילי! (*וואו אני הולכת להשוויץ עכשיו*)

לא מזוהה

שאלה קשה!

לא מזוהה

מזה גאמבו! (*זה נשמע כמו שם של ירק אקזוטי*)

?

אני

אין לי שמץ

לא מזוהה

שלום

לא מזוהה

קריבו זה

welcome

אני

נחמד (*זה כל כך לא מעניין אותי, אבל נחמד ללמוד דברים חדשים*)

לא מזוהה

והינה הילדה מדברת :) (*כן תתפלא אני יודעת לדבר*)

טפאדלי זה בבקשה

והסאנטי סאנה זה תודה רבה

זה כול מה שאת צריכה לדעת :)

עכשיו את יכולה לבוא לקניה :)

אני

חחחחח בכיף:) (*לא אין לי ממש מה לעשות שם*)

יום שישי 1:25

לילה. אני עייפה. דיברתי עם בריין שיחה ארוכה עד לפני עשר דקות בערך. לפעמים אני ממש נפתחת אליו. (לא סוטים לא במובן הזה). דיברתי גם עם שאי קצת. הוא שואל אותי כל הזמן איך אני מרגישה נראה לי שאני הולכת לישון. המחשב שלי משגע אותי.

יום שישי 17:45

קמתי באחד ועשרים. קראתי עיתון וראיתי איך מסדרים לאחותי הקטנה את כל החדר מחדש. אכלנו ארוחת צהריים ואחרי הארוחה נכנסתי לחדר שלי ושמעתי את "היהודים". אח"כ התחלתי לראות "היפים והאמיצים" וקראתי ראש 1 ושאי התקשר אליי. ואז הלכתי להתקלח ועכשיו אני פה. המחשב בסדר. אחותי הורידה "מוזילה". זה מעצבן לאללה. הכל מוזר ויש לזה עיצוב מעצבן במיוחד, ואי אפשר להיות עם איי סי קיו בו זמנית אז אני צריכה להשתמש באיי סי קיו "לייט". וזה עוד יותר מעצבן אותי. וכמובן שישרא לא עובד פה – אי אפשר לכתוב פוסטים. אז אני צריכה להיכנס לאקספלור המקרטע (תודה לאל שאחותי לא מחקה אותו) ולהעביר לשם את הפוסט..... זה מה שאני עושה עכשיו. הפוסט הזה נהיה ארוך מדיי. מישהו הגיע עד לפה?