לשם שינוי, יש לי מצב רוח טוב. ממש מצב רוח טוב.

אז השבוע הייתי במאסר בית, וזה לא היה כזה נורא. באו לבקר אותי אנשים, גם ביום שישי בלילה, וגם ביום ראשון הילה באה לבקרני.

וקראתי שלושה ספרים. חבל שאני מסיימת ספר ביום.

ביום שלישי היה לי שיעור ביולוגיה, לפני הבגרות. המורה חילקה מגנים. טופס ראשון קיבלתי 82, טופס שני 70 וטופס שלישי 78. מי היה מאמין שבסוף השנה אני מקבלת סוף סוף מעל 65. המורה אמרה שמגיע לי, והשקעתי.

אחרי זה נפגשתי עם אמא בקריון, וגם שתיתי שוקו של ארומה, ולא שתיתי אותו כבר הרבה זמן, וגם קניתי שמלה כוסית: קטנה ושחורה. כן, פייק קנתה שמלת מיני!

ביום רביעי עליתי על המשקל. יש עלייה. כמו שאמרתי, אני נלחמת ולא נותנת שינצחו אותי. כמובן שאין טעם לשמוח, כי אני צריכה להמשיך בעלייה במשקל.

בערב ראינו את ההופעת סיום של הקארטה של אחותי האמצעית. היה יפה מאוד. רק חבל שהיו שם שני הורים שהלכו מכות. המדינה מתדרדרת.

ויש לי עבודה! להורים של הילה יש מכון לסטטיסטיקה, אז הילה סידרה לי לעבוד אצלם בעבודה משרדית. יום שני אחרי הבגרות אני אלך לראות מה בדיוק העבודה. אני ממש שמחה. אני משתוקקת לעבוד ולהרוויח כסף משל עצמי. אני מקווה לחסוף כסף לקעקוע ולרישיון. כן, אני נחושה בדעתי לעשות קעקוע.

ויש את הבחור שלי. (כן, סוף סוף אני מזכירה אותו). אתמול כבר פעם שנייה שנפגשנו. והוא מדהים. והנשיקות שלו מדהימות. והוא מצליח להמיס ממני מסכות וחומות. הבחור המיוחד שליJ