היום בסביבות שתיים עשרה וחצי בצהריים, אחותי האמצעית פתאום שמה לב שאחותי הקטנה יותר, לא באה הבייתה מהבית ספר. למען האמת, אנחנו דיי רגילים בבית שהיא לא חוזרת תמיד הבייתה ישר מהבית ספר, אלא משחקת עם חברות, עם חתולים.... כבר עשינו לה אינספור שיחות על זה, וכולם כולל אני וההורים שלי כעסנו עליה.

בעשרים לאחת, אחותי האמצעית ירדה לחפש אותה בסביבות הבית....היא לא הייתה שם.

באחת – זה כבר היה שעה איחור. אבא שלי התחיל להתעצבן. התקשרתי לאחת החברות שלה, ולא הייתה תשובה. דיברתי עם חברה שנייה שלה, אבל היא אמרה שאין לה מושג.

החלטתי ללכת לבית ספר היסודי שלה, לראות אם היא שם. בדרך לשם, ממש התחלתי לדאוג. זאת האחות הקטנה שלי. אני כל כך אוהבת אותה..... היא כזאת עדינה ופגיעה.... ואומנם אני גרה בעיר קטנה ושקטה, ולא באיזור פשע שנחטפים בו ילדים, אבל בכל זאת....תמיד יש והיו מטורפים. פדופילים לא חסר...כבר חשבתי שקרה לה משהו..... שאולי היא נפגעה, שאולי מישהו חטף אותה, או עשה לה משהו.......נכון שהסיכוי קטן...אבל זה מפחיד!

באתי לבית ספר.... זה גם היה הבית היסודי שלמדתי בו.... וואי, כמה זמן שלא הייתי שם.....אבל נזכרתי שעכשיו זה לא הזמן לנוסטלגייה. ראיתי את המחנכת שלה, שאני מכירה אותה, ואת מנהל בית ספר. אמרתי לה שהיא המחנכת של אחותי ושהיא לא חזרה הבייתה.....היא הציעה לי להתקשר לאחת החברות הכי טובות שלה (זאת שהתקשרתי אליה מקודם) שוב פעם מהמזכירות.... בדיוק שנכנסנו למזכירות (שלא השתנתה מאז שלמדתי שם) אבא שלי התקשר אליי ודיווח לי שהאבדה נמצאה. מסתבר שהיא שיחקה בבית ספר עם חברה שלה.

כל כך רתחתי! התחשק לי לשבור אותה! אי אפשר לתאר כמה אני דאגתי! שדיברתי עם המחנכת שלה הרגשתי שהקול שלי רועד ושיש לי דמעות בעיניים!

אני ואבא שלי פשוט שטפנו אותה! היא כמובן קיבלה עונש....ומגיע לה! מה לכל הרוחות ההורים שלי צריכים לחשוב?! זה כזה מעצבן...

היא בכתה כל הזמן, ואבא שלי אמר "עדיף שהיא תבכה עכשיו מאשר שאני אבכה אחר כך".

ילדים קטנים....שיהיו לי ילדים, תזכירו לי להצמיד להם שמירה!

עדיין הכל תפוס לי...היום אני הולכת לאיינג'ל...

מחר פוסט מיוחד

שבת שלום!