אין לי חשק לכלום יותר. אין לי חשק לכתוב, אין לי חשק לצאת מהמיטה, אין לי חשק לראות אנשים. אני לא יודעת מה נכנס בי, סתם דיכאון, או עצבות, או לא יודעת מה.
באמת שאין לי מה לכתוב כל כך, אני לא עושה שום דבר....
קיבלתי משכורת, 900 ש"ח. סכום יפה ונחמד, יחסית לעבודה שארכה רק שבועיים. אני צריכה ללכת לבנק, למשוך את הכסף, כי אין לי כוח לפתוח חשבון בנק. זה לא שיש לי עבודה קבועה או משהו.... אחרי שיהיה לי כסף מזומן, אני אנצל קצת את סוף העונה, בא לי על חצאית מיני. לא שיש לי לאן ללבוש, ולא נראה שאלבש אותה, אבל רצוי שתהייה. אם דבות יכולות ללבוש את זה, גם אני. (נא לא להעלב). ואני צריכה גם ג'ינס חדש.
ואני גם נוסעת לסלקום ווליום. ולא, זה לא רק הגמר של כוכב נולד.
קנינו לאחותי גיטרה אקוסטית. היא ביקשה שאני אשים פה תמונה, אז הנה:
ביום שישי גררתי את עצמי לנאפיס. אני לא יודעת למה. לא נעים להגיד את זה, אבל נמאס לי. נמאס לי מכולם. נמאס לי מהיציאות האלו. נמאס נמאס נמאס. ואני לא יודעת איך למצוא חברה חדשה, כי סיימתי תיכון, ואני לא יודעת איפה עוד מוצאים חברים חדשים... רק בצבא. אבל הצבא רחוק. רק באפריל. עד אז אני אשתגע.
אז בכל מקרה, שתיתי שוקו עם קצפת, וגבי סיפר סיפורים מהצבא. נראה לי שהוא נהנה, וקצת מוזר לחשוב עליו בתור חייל. אבל אלו החיים.
בא לי לעשות משהו, אבל אני לא יודעת מה. בא לי לעוף מכאן.
אני והוא... נדמה לי שזה נגמר. שזו הפסקה שמתמוססת לעבר פרידה.... אפילו לא צריך לעשות זאת באופן "רשמי".
ככה זה.
עוד פוסט מדכא.
(אני מודעת לכך שזה מטושטש, אבל אני אוהבת את התמונה)
כינוי:
.Fake Reality
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
