כשהייתי בת 12 בערך, איזה גבר מגעיל ומסריח צבט לי בישבן. לא סיפרתי על זה לאף אחד, בגלל הבושה האיומה. אתם מבינים, חשבתי שאני זו שצריכה להתבייש.
מאז ניסיתי להדחיק, אבל מאותו יום הבנתי מה בדיוק ה"מעמד שלי".
ביום שישי שעבר בעבודה, נשפך לאיזו בחורה קפה על הרצפה. התכופפתי כדי לנקות, והמכנסיים שלי טיפה ירדו למטה. הרמתי אותם, ואז איזה גבר שישב שם (הוא לקוח קבוע), אמר לי "למה הרמת? אני מאוד נהניתי לראות את התחת שלך". הייתי בהלם, ולא אמרתי כלום. אח"כ הוא אמר לי "התחת שלך בלבל אותי".
ביום שלישי, הוא שוב חזר, ואמר לי שהוא חלם על התחת שלי כל הלילה.
הייתי בהלם, כל מה שיכולתי להוציא מהפה זה "טובבבב". הוא לא הפסיק לבהות בי גם, אבל על זה אני לא יכולה להגיד כלום.
כשסיימתי את המשמרת, והלכתי לתפוס לעצמי מונית חזרה הבייתה, איזה גבר התחיל להיטפל אליי. הוא שאל אם אני חיפאית, ועניתי שלא, הוא שאל מאיפה אני ואמרתי מהקריות, אני לתומי עניתי כי חשבתי שאולי הוא צריך עזרה בלהגיע לאיזה מקום או משהו כזה, ואז הבנאדם פשוט התחיל לשים עליי ידיים! העפתי לו את היד ואמרתי לו "שמע, זה לא לעניין כל החיבוקים האלו", אבל הוא לא ממש הפסיק, הוא דיבר איתי, ואני אפילו לא הסתכלתי עליו, ורק התרחקתי, עד שבסוף הוא היה צריך ללכת.
דיי! דיי! דיי! תבינו, אני לא רוצה שתגעו בי. אני לא רוצה שתשימו עליי את הידיים המטונפות שלכם. אין לכם שום זכות לגעת בי, ולא גם אין לכם שום זכות להחמיא לי על הישבן. אתם יכולים להיות האבות שלי! מי הרשה לכם בכלל?
זה ממש מעצבן אותי, שכל אחד חושב שהוא יכול לגעת איפה שבא לו, ולהגיד מה שבא לו, ולחשוב שזה בסדר, ושזה מותר. לא, כי זה לא מותר. כי זה הגוף שלי. ואין לאף אחד שום זכות לגעת בו כי הוא רוצה. תתרחקו ממני, מטונפים שכמותכם.
והכי מעצבן אותי, זה שאני נכנסת למבוכה. לשוק. שאני לא אומרת להם "תפסיקו לדבר אליי ככה! זה לא לעניין!" שאני לא מעיפה את הידיים בכוח וצועקת "אל תיגע בי יותר, יא סוטה!"
זה הכי מרגיז אותי.
שהם אלו שלא בסדר, ואני זו שמרגישה רע.
אפילו שאני לא עשיתי שום דבר.
הרי אם זה היה קורה לכל בחורה אחרת, מייד הייתי מתקוממת.
אני רוצה לצעוק את ה"לא" שלי הרבה יותר חזק.
כינוי:
.Fake Reality
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
