קטע שנגע לי ללב ואני נורא מזדהה איתו כרגע:

"שלום", הוא אמר לפרח.
אבל היא לא ענתה.
"שלום" הוא חזר.
השושנה השתעלה, אבל לא כי היתה מצוננת.

"הייתי טפשה." אמרה לבסוף, "אני מבקשת את סליחתך. נסה להיות מאושר..."

[הנסיך הקטן.]

לקחתי אותנו ממנה.

תפסיקי כבר עם הדכאונות שלך. תפסיקי לבכות כמו איזה פוסטמה עם קבלות, כי אין לך סיבה. את סתם הורסת לכולם ולעצמך.

תפסיקי לחשוב שאת שמנה ומכוערת, כי את לא.

את פשוט היית במחזור, ובמחזור את אוכלת יותר מכרגיל, מה יש, כולה הורמונים.

יש מישהו שאוהב אותך כמו שאת, וחושב שאת יפהפייה ומדהימה.

אבל את דופקת את הכל.

הוא יפסיק לאהוב אותך בקצב הזה.

זה שאת אפס לא אומר שאת שמנה.

קחו אותה ממני. שלא תעזי לחזור, חתיכת כלבה. תעזרו לי....