היום אני חותמת שבוע אחרון שלי בתור אזרחית מן המניין, וממחר אהפוך לחיילת.

זה היה שבוע עמוס ביותר, שעבר לי כל כך מהר!

ביום שני הלכתי לתיכון שלי. אחותי האמצעית השתתפה שם בתחרות כשרונות צעירים (מה שהיה גם לפני שנה), אז הלכתי לראות אותה. הייתי אמורה לבוא לחזרה הגנרלית גם, אבל לא התעוררתי. בעשרה לעשר אחותי התקשרה וביקשה שאבוא, וישר קפצתי מהמיטה והלכתי לשם. מה אגיד, שום דבר לא השתנה. היה לי דז'ה וו רציני. הילדים שהופיעו היו חמודים מאוד, אבל אין על אחותי. ואני ממש לא משוחדת. היא שרה שיר שהיא כתבה והלחינה, וניגנה אותו ביחד עם הגיטרה, והיא שרה כל כך מדהים, ומרגש, שירדו לי דמעות. צילמתי בהיסטריה, אח"כ באתי לשבת עם אחותי בצד, ולצפות בשאר המופע. אחותי לא זכתה, ובאמת שהגיע לה לזכות. אבל זו כולה תחרות אומללה בבית ספר, כולם אחר כך אמרו לה שהיא הייתה טובה, והמורה שלה לתיאטרון אמר שהיא רמה מעל מי שיש שם, והיא הייתה הכי טובה.

בכל מקרה היה נחמד להיות קצת תיכוניסטית.

במהלך השבוע נפגשתי עם החבר שלי, כל יום. אפילו חגגנו ולנטיין ביחד, זה היה ערב מושלם.

ביום שישי בצהריים הלכנו כל המשפחה למסעדה, לכבוד הגיוס שלי. היינו אנחנו, סבא וסבתא (שהזמינו), אחות של אמא שלי, בעלה והילדים. היה ממש ממש כיף. האוכל היה טעים מאוד, אח"כ הייתי מפוצצת. גם קיבלתי מתנות וברכות, ופשוט בכיתי מרוב התרגשות.

סבא וסבתא נתנו לי 500 ש"ח. אמא ואבא קנו לי שני ספרים:

דודה שלי הביאה לי סבון פילינג לגוף, קרם ידיים, קרם רגליים, קרם גוף וסבון מוצק בצורת לב ורוד:

חוץ מזה קיבלתי ממי שהייתה פעם המטפלת שלי ושל אחותי, ועד היום המשפחות שלנו בקשר, שרשרת:

ביום שבת היינו אצל סבתא של אמא שלי, ואחה"צ הילה באה לבקר אותי, אחרי שהיא סגרה 21. היה כיף לראות אותה, ואף פעם לא מספיק.

אתמול הלכתי בבוקר לבנק, ואז נסעתי לעבודה של אבא. שיחקתי עם החתול שלו, מישה. הוא יצור כזה חמוד ומשוגע. אח"כ הלכתי לקבר של ההורים של אבא שלי. אני לא יכולה לקרוא להם סבא וסבתא, כי בעצם מעולם לא הכרתי אותם, הם נפטרו לפני שנולדתי. אבל היה בזה משהו סמלי, לבוא "לבקר" אותם לפני שאני מתגייסת.

אחה"צ הייתי אצל מור, השלמנו קצת חומר אחת עם השנייה. היא הביאה לי ברכות, וספר – המקרה המוזר של הכלב, אבל אני צריכה להחליף כי יש לי אותו כבר, ובובה חמודה כזו לסלולרי:

בערב באו אח של אבא שלי, אשתו, ובני דודים שלי, ואכלנו ארוחת ערב, והיה ממש כיף. קיבלתי מגבת עם סקוטש, שרקום עליה השם שלי.

וזהו.

היום יום אחרון שלי בתור אזרחית. אני נוסעת לאמא עוד מעט, לקנות דברים אחרונים, ובערב מור תבוא לבקר, וגם החבר שלי יבוא, ונשאר לי לסדר את התיק הענק שלי (אני יכולה להיכנס בתוכו!).

את הלק הורדתי כבר, עגילים קטנים שמתי כבר, מחר אלך בשיער אסוף עם גומייה שחורה – כמו חיילת למופת! אני מצויידת בכל כך הרבה עצות. אני באה בגישה מאוד חיובית, אני יודעת שזה לא יהיה קל, ושאני אהייה שוקיסטית קצת, אבל מצד שני אני לוקחת את זה בפרופרציות, זו רק טירונות, והשירות אחר כך אמור להיות טוב.

אני מתה מהתרגשות, ככל שהימים עוברים אני יותר ויותר מתרגשת. מצד אחד אני כבר רוצה להיות חיילת, מצד שני עדיין פוחדת, אני לא מעכלת שזה הגיע כל כך מהר.

אני מקווה שיהיה בסדר.

מחר בשבע וחצי בבוקר, כבר אהייה על אוטובוס בדרך לבקו"ם. זה עדיין מוזר לי.

אני מקווה שאחזור יום שישי, ואוכל לעדכן אתכם. שמרו על עצמכם.

פייק, אזרחית בפעם האחרונה לשנתיים הקרובות.