הייתי במטוס. אני לא זוכרת מה בדיוק קרה שם, אבל חטפו אותנו (אותנו = אני והאנשים על המטוס. אני לא זוכרת מי הם בדיוק, אבל סביר להניח שאני מכירה אותם).
ניצלנו.
ואז שוב אני עולה על מטוס. והמטוס הוא לא כמו מטוס רגיל עם כיסאות ודיילות. המטוס כאילו בנוי מחדרים. ואני נמצאת בחדר כזה, כמו חדר בבית של מישהו. ואני מדברת שם עם אנשים. אני לא זוכרת מי הם, אבל הם מוכרים לי.
ואז שוב פעם - שוב חטפו אותנו.
אני זוכרת שהייתי איתי בחדר מישהי, שהתחבאה בתור הארון. אני לא זוכרת מי זאת.
האנשים הרעים שחטפו את המטוס, רוצים לתפוס את כל האנשים שנמצאים במטוס.
אני מתחבאת מאחורי וילון בצבע סגול - שקוף, וכל הזמן נכנסים לחדר אנשים. אני לא יודעת מי הם.
החוטפים סיימן לקחת את כל האנשים.
אני נכנסת לתוך ארון גדול ומתחבאת שם.
מאחורי הארון, מהצד השני, נמצאת אישה. היא זאת שתיכננה את כל החטיפה.
היא מרגישה את הגוף שלי עם הרגל שלה.
ואז היא שולחת את אחד מהאנשים שלה אליי, ואומרת לו שיתפוס אותו ויחנוק אותי למוות.
מרוב שפחדתי, התעוררתי.
זה היה כזה מציאותי, כזה מפחיד.
זה היה כמו הרגשת ה-11 בספטמבר, השואה וסרטי אימה.
בוו.....
כינוי:
.Fake Reality
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
