היום הזה היה אמור להתחיל טוב: ישנתי שעה נוספת וירדתי קילו.

אבל בגלל שלקח לי כל כך הרבה זמן להתקלח, הייתי בלחץ ובאיחור של זמן, הייתי צריכה להתארגן במהירות עצומה, וגם ציינתי לעצמי שעור הפנים שלי נראה איום.

הלכתי במהירות לבית ספר, כי הייתי צריכה להכין שיעורים בביולוגיה. אתמול בלילה הכנתי אותם, אבל לא עשיתי את הכל ורציתי להעתיק.

הלכתי מהר מהר, ונכנסתי לכיתה ולא מצאתי את סימפל בשביל להעתיק ממנה את השיעורים. אבל אל דאגה סטאר הביאה לי את השיעורים שלה, ובדיוק שהמורה נכנסה לכיתה סיימתי להעתיק.

השיעור הראשון עבר לאט, ובהפסקה דיברתי עם איינג'ל ועם סימפל.

וסטאר אמרה לי שהחבר שלה אמר לה שאני נראית יותר טוב בלי משקפיים. תודה. עכשיו אני יודעת שאני אתחיל להיראות רע ברגע שיחזרו לי המשקפים.

בשיעור השני, נכנסו שני הרכזים שלנו ביחד עם תלמיד. אותו ערסון, ביום שישי ריסס את מורתו לג"ג בגז מדמיע. אני לא אתחיל לכתוב פה את כל נאומו המרגש והקורע לב, אבל בקיצור: הוא ממש מצטער על מה שהוא עשה, הוא לא היה צריך לעשות את זה, הוא מתבייש במה שהוא עשה, הוא מתבייש מההורים שלו, הוא בחקירות והוא לא ישן טוב בלילה, הוא על סכנת העפה מהבית ספר, לא תהייה לו בגרות מלאה (כי העיפו אותו מג"ג) והוא נורא מצטער, והוא אומר לנו לחשוב טוב טוב על מה שאנחנו עושים (פיאה אמר לו שאם הוא לא הבין אז אנחנו ביוטכנולוגיה, אבל לדעתי ההערה הזאת לא הייתה במקום). ואותו ערס דיבר בשקט ונראה כאילו הוא באמת מצטער. אני רק הבטתי בו במבט חודר וחשבתי שזה מגיע לו, ואולי ככה הוא ילמד.

ואז נשאר הרכז שלנו. והתחיל לעשות לנו הרצאה, שזה שאנחנו ביוטכנולוגיה לא אומר שצריך להזיז מבחנים, וזה מספיק זמן ללמוד יומיים למתמטיקה, וכולם התווכחו איתו ואמרו שזה לא. אבל מה הם רוצים? רציני.....אז שילמדו במקביל למתמטיקה. אולי לי קל לדבר, כי אני רק 3 יחידות ולא 5, אבל גם לנו יש הרבה חומר, גם אנחנו צריכים ללמוד, וזה שהחומר שלו קלי קלות, לא אומר שגם אנחנו צריכים ללמוד. הרי בעתיד, אני מניחה שרוב המגמה שלנו תלך ללמוד לימודים גבוהים ושם – יקבעו להם מבחנים בלי להתחשב באף אחד, והם יהיו צפופים.

בכל אופן, זה לקח לנו את כל שיעור ביולוגיה.

ואז היה ספורט.בהתחלה פיזרנו חישוקים והיינו צריכות לרוץ ביניהם לצלילי מוזיקה וכל פעם שהמורה עצרה את המוזיקה, היינו צריכות ללכת לחישוק כלשהו, ואז לקפוץ לתוכו – משהו בסגנון ים יבשה. הרגשתי ממש כמו במסיבת גן. ואז ניסינו לעשות כל מיני דברים עם החישוק, ואז היינו צריכות לעבוד על הריקוד. שוב, אני בחוסר מעש מוחלט. נראה לי שבסוף בחיים לא נעשה את הריקוד הזה.

ואז חזרתי לבית ספר, לבדוק אם יש מתמטיקה או לא.

אמרו לי שלא, אבל רציתי להיות בטוחה. והמזכירות שכבה שלנו הייתה נעולה. מצאתי את האקס, ועוד אחת – קצת פאקצה אבל לא משנה. וירדנו למזכירות שכבה לבדוק מה קורה. אני והאקס חיכינו בחוץ והוא הציק לי. הוא אמר שכיף להציק לי אני "קטנה כזאת". ואז ראינו עוד מישהי שלומדת איתנו, והיא אמרה שבטוח אין שיעור ובשמחה הלכנו הביתה.

אוי סיום מושלם!

חזרתי הביתה, הייתי באינטרנט ודיברתי עם האקס באיי סי קיו.

ואח"כ הלכתי לאכול, ואפילו שטפתי כלים, ואז התחלתי לסדר את חדרי ואח"כ הלכתי להתקלח....ואז לישון.

ולא מזמן קמתי למען האמת.

והגעתי למסקנה שהחיים שלי ממש משעממים.

ונסיים עם ווידוי מרגש:

הידרדרתי קשות. אני שומעת בפעם האני לא יודעת כמה את השיר החדש של בריטני ספירס. וברצף. זה שיר דפוק ומטומטם ולדעתי בריטני היא סוג של זבל, אבל לשיר הזה יש קצב טוב.... דיי! אני מפסיקה עם זה. הלכתי לשמוע היהודים ולהירגע.