היומיים האחרונים היו עמוסים ובקושי היה לי זמן לנשום.

ביום ראשון, היה לי מבחן באנגלית. באופן בלתי צפוי הספקתי להגיע לפני הזמן לכיתה ולהספיק ללמוד בבוקר. המבחן היה.... בסדר. היה חלק של שלושה סיפורים שלמדנו בכיתה, והיו שאלות, והיינו צריכים לבחור שתי שאלות לכל סיפור. אז שאלה אחת לא עשיתי. אני לא ממש בטוחה בחלק הזה. בגלל השאלה הפסדתי משהו כמו ארבע וחצי נקודות. אח"כ היה חלק שהיו לנו משפטים עם מילים מודגשות, ולמילים המודגשות היינו צריכים להתאים משפטים – שיהיו ההסברים למילים. וזה היה פאקינג מבלבל!  ואז היה קטע של קלוז, וזה הלך לי טוב. הגרמר, היה קל. קל מדי בשבילי. ואני חושבת שזה מתחיל להטריד אותי, שזה היה יותר מדי קל. והיה קטע של לכתוב מילות תואר, ועוד קטע של מילות יחס. כמובן, שאילת השאלות. אני חושבת שהמורה שלי עושה אוסף מכל השאלות שאנחנו שואלים במבחן. באופן כללי היה בסדר.....

אח"כ היו שעתיים מתמטיקה, ולמדנו חומר חדש. והיה קצת מצחיק.

ואז היה שיעור תנ"ך. ונתתי ביום שישי לוויס את המחברת שלי והיא לא החזירה! זה היה כזה מעצבן! אבל סלחתי והרשיתי לה להשאיר את המחברת שלי אצלה עוד יום. המחברת שלי נעשית מבוקשת בזמן האחרון.

אחרי תנ"ך היה שיעור ספורט. עשינו חימום, ואז היינו צריכות לרוץ ארבעה סיבובים, סביב חצי האולם. ורצתי מהר מדיי. וכאבה לי נורא הלסת.

ואח"כ הסתכלתי בריקוד של סימפל ושל וויס. מדהים.

את כל שעות הערב שלי הייתי עסוקה בהכנת הדו"ח המעצבן.

היום קמתי בבוקר עם מצב רוח טוב. וזה נדיר. ואפילו קמתי עשר דקות לפני הזמן, שזה ממש הישג. הייתי צריכה לבדוק דיסקטים, וגם הייתי צריכה להכין לי ירקות לבית ספר. החלטתי שאני אוכלת יותר מדי לחם, אפילו שזה לחם קל – רק 32 קלוריות לפרוסה! בכל אופן, לקחתי פלפל, מלפפון, ומה שנשאר מהעגבנייה מהערב לפני.

הגעתי למעבדה, והיו המון שאיחרו בממש הרבה זמן. עשינו מעבדה יבשה, והיא יכלה להיות נחמדה. אילו. פיאה כמובן איחר ואני ישבתי ליד המחשב נהנית מהשקט ומהלבד ואז הוא בא, ונדחף והשתלט. רוב הזמן פשוט לא הייתי איתו אלא הקשבתי לשיחה שעשו שני בנים לידי על נירוונה ועל שאר מוסיקה שאני אוהבת.

אחרי המעבדה היו שעתיים היסטוריה. ואכלתי גם את הירקות באמצע. סימפל אכלה לי כמעט את כל המלפפונים והיא רצתה את העגבניה! אבל לא הסכמתי לתת לה.

בשיעור לשון, אני וסימפל התכתבנו על נושא מעניין. אין לי מושג איך, אבל הגענו לנושא של האקס. והחברה שלו. והאם הם שוכבים. והיא יודעת את כל התשובות. היא לא הסכימה להגיד לי מי אמר לה, כי אני לא הסכמתי להגיד לה מה סטאר ואיינג'ל הביאו לי ליום הולדת (את הפרו. לא יכולתי לספר לה!). אבל אני דיי בטוחה שהמקור שלה זה פאני. (מסר קטן לסטאר ואיינג'ל היקרות שקוראות: שלא תעזו להגיד כלום! שמרו את זה לעצמכן! )בכל אופן, היא אמרה שהם לא עושים שום דבר חוץ מלהתנשק, והוא איתה כי הוא אוהב אותה, אבל מאחר והיא לא נותנת לו וזה מפריע לו, אז הוא חושב איך לזרוק אותה. אני דיי בטוחה בקשר לאמיתות המידע. סימפל לא תשקר ולא תגיד סתם. אבל אני לא יודעת מה זה אומר לגביי. והאם זה אמור לשנות לי משהו. או להפריע לי. משום מה, זה מקל עליי. אני לא יכולה לחשוב שמישהי אחרת תיגע בו. או שהוא ייגע במישהי אחרת. אין, אני לא יכולה. אין לי שליטה על זה, אבל בכל זאת, זה היה מאוד מפריע לי. בכל אופן, אני מכרתי את נשמתי לשטן בשביל המידע הזה, אמרתי לסימפל שאני אסגוד לה לנצח, אעשה כל מה שהיא תרצה, אתחפש איתה, אלך איתה למועדון ובאופן כללי – אני אעשה הכל. עכשיו אני באמת חייבת להתחפש. (יש למישהו רעיון לתחפושות שהיא מתאימה לשתי בנות? שהיא תחפושת לזוג? אם כן, זה מאוד יועיל לי.) 

שיעור לשון היה משעשע למדיי, אני לא יודעת ממה איך זה קרה, אבל המורה שלנו פשוט יצאה בהפגנתיות ולפי מה שהבנתי, היא לא תחזור יותר.

לפני שיעור ביוט' במעבדה, ראיתי את ניים ושאי ודיברתי איתם. ואז ניים הביא לי בייגלה ואכלתי איתם. ואז בא חצי התאום הבלונדיני, וכיבדתי אותו בבייגלה, ואז הוא התחיל להגיד לי ששאי דלוק עליי, וכל הזמן ניסה לגרום לנו להתקרב אחד לשני. איזה טיפש.

אחר כך היה שיעור במעבדה. המורה הקרינה לנו מצגת. היה דיי נחמד. ואז הלכתי הביתה.

והלכתי לישון. וסימפל העירה אותי מהשינה.

וזהו.