ביומיים האחרונים ניסיתי ללמוד לביולוגיה.
יום שלישי – זה היה בלתי אפשרי ללמוד.
הייתי בבית ספר משבע וחצי עד שלוש ומשהו.
שעתיים אנגלית, שעה ספרות (והמורה טרחה לאחר עשרים דקות), שעתיים ביוטכנולוגיה ומשהו כמו ארבע שעות ביולוגיה. זה פשוט נורא מייאש. אנחנו והמנקות נשארים בבית ספר, והייתי רעבה ועייפה, ווייס אמרה לי שאני חיוורת ונתנה לי לאכול. חוץ מזה סמול הזמינה אותי למסיבת הפתעה שהיא עושה לוויס, אבל היום וויס אמרה לי שהיא בעצמה עורכת מסיבה, והיא הזמינה אותי. נברר מחר מה נסגר.
אחרי הצהרים, החלטתי שאני צריכה לישון לפני שאני לומדת, כי לא יעזור לי ללמוד אם אני אהיה עייפה. ישנתי משהו כמו שעה וחצי, ובאמת אחר כך קראתי את החומר, אבל לא ממש לעומק.
ועשיתי לעצמי נזק. עשיתי שעווה בעצמי בשפם, ת'אמת לא ממש הייתי צריכה, אבל בכל זאת עשיתי. ואני לא יודעת למה, כל העור שלי מעל השפה נשרף ונכווה ונהייה אדום. פעם ראשונה שהעור נשרף לי! אני לא יודעת מה לא עשיתי בסדר..... בלילה האדמומיות עברה, ונשאר רק צבע עמום כזה, אבל יש לי בערך שלוש כוויות, שהן דיי בולטות, וכואב לי נורא ושורף. יש הרגשה של עור יבש. אני כל הזמן שמה ווזלין וקרמים כדי לנסות לגרום לזה לעבור.
היום בבוקר שמתי כמה שכבות של מייק אפ וזה קצת עזר, אבל במהלך היום המייק אפ כנראה דהה, והתחילו לראות את זה, וכמה בנות שאלו אותי על זה... פאדיחות. זה נראה איום. אני כזאת נזק....זה כנראה מגיע לי על זה שאני מבצעת בעצמי ניסויים קיצוניים ולא הלכתי לקוסמטיקאית כמו שהייתי צריכה לעשות:/.
בכל אופן, בדרך לבית ספר, שוב פגשתי בסימפל. איזה יופי, גם אתמול פגשתי את סימפל ואת פאני ואת איינג'ל בדרך לבית ספר. ואז באמת הבנתי שאני מאחרת.
והיה לנו שיעור אזרחות, ואז הלכתי לצלם את הדו"ח מעבדה שקיבלנו עליו 86. ואז שיעור לשון משעמם.
והייתה הפסקה. אני וסימפל הלכנו לכיתה של איינג'ל ושל סמארט. ודיברנו. וגם סמייל היה שם. ומגיעה לו סקילה בעגבניות בכיכר העיר. בחיי, יום אחד הוא מתחנף אליי, מספר לי על הצרות שלו, על כמה שהוא בודד, ואז, שאני ברוב טיפשותי מגלה חולשה כלפיו, נחמדה אליו, מעודדת אותו, ואז הוא מתעלם ממני ומתייחס מגעיל. בחיי, הוא כזה צבוע! אני נגעלת מעצמי וממנו, ות'אמת – לא אכפת לי שיישאר בלי חברים. זהו, זה הקש ששבר את גב הגמל, אני רק רוצה לראות אותו בא אליי לבכות. זהו! זה נגמר! הוא לא יכול להתייחס אליי יפה, שהוא צריך אותי, ואחר כך להתייחס מגעיל. שיחליט – או שהוא ידיד שלי או שהוא לא. אני, אם אני חברה של בן אדם, אז אני חברה שלו תמיד. לא משנה מה. ואם אותו בן אדם פוגע בי, אני אגיד לו שהוא פגע בי. חה חה חה! הבן אדם כזה דוחה, בטח שאין לו אף אחד. ברור שאין לו. שיראה את היחס שהוא נותן לאנשים. לא רק לי, אלא גם לשאי וגם לאיינג'ל. הוא חבר של אנשים לפי הצרכים שלו ולפי האינטרסים שלו. העיקר הוא חושב שהוא כמו סטאר. כמו בשיחה אז, שהוא שאל אותי על זה שהתרחקנו אחת מהשנייה ועכשיו הכל הסתדר. "אם היא יכולה אז גם אני יכול". זין! איך הוא מעז להשוות בכלל? חתיכת כלב. סליחה, למה להעליב כלבים? מבחינתי הוא יצור. כמו שבריין מכנה אותו. יצור ותו לא. בפעם הבאה שהוא יבוא אליי לבכות, אני אשלח אותו לעזאזל.
אני וסימפל חזרנו לכיתה, ושמענו אנשים מדברים על רעידת אדמה, ועל בתים נופלים. בתחילה לא הבנתי על מה הם מדברים, ואז התברר שהייתה רעידת אדמה. הייתה רעידת אדמה ולא הרגשתי! וגם סימפל לא! זה היה ממש מוזר. אני רוצה רעידת אדמה! אני רוצה להרגיש אותה!
היה שיעור ספרות, והמורה שלנו – אמרה לנו שהיא עוזבת אותנו! מה נעשה עכשיו בלי מורה?
אחר כך היה מתמטיקה, ולפני השיעור הלכתי לשאול אנשים האם הם הרגישו את הרעידה. והם אמרו שלא. שאי אמר לי שהוא צריך לעבור ניתוח באף. בגלל המכה ההיא שסמייל נתן לו, משהו בסחוסים שלו זז.
לפני שיעור מתמטיקה הייתי בחוץ, ואז שמעתי שאומרים משהו בלתי מובן ברמקול. מסתבר שאמרו לנו לפנות את הבניין, בגלל הרעידת אדמה. חשבתי שהולכים הביתה, אבל מסתבר שלא. סתם הוציאו אותנו החוצה, והכל בשביל שנחזור אחר כך לבניין, כי כמובן, הרעידת אדמה תראה שיצאנו החוצה והיינו ילדים טובים, ואז היא תחליט לא לבוא ולמוטט עלינו את הבניין.
כל השכבה שלנו, כולל שכבת י"ב, ירדה במדרגות, מה שיצר לחץ. ראיתי את לאפ והייתי איתה כל הזמן. כמה אנשים הגיבו בהיסטריה. אבל אני רציתי שתהיה עוד רעידה, כדי שאני אוכל להרגיש אותה.
חצי מהבית הספר היה באזור הקפיטריה, רבע הלך הביתה, ורבע היה מחוץ לבניין, ברחבת הספרייה (שזה נמצא מול הביצפר). אני הייתי עם לאפ ברחבה, והיינו ביחד עם המורה שלה למתמטיקה ועוד כמה ילדים והוא חד לנו חידות.
ואז היינו צריכים לחזור לשיעור, שכמעט נגמר.
וכמובן, כולם התקשרו להורים שלהם. סיים אמרה שאמא שלה אמרה לה שנפלו להם דברים בבית, ועוד ילדה אחת מההקבצה שלי אמרה שאח שלה אמר לה שהמחשב נפל ועוד כמה דברים נפלו. אותה ילדה דאגה בעיקר לדגים שלה. ברגע ששמעתי את זה, פשוט התחלתי לדאוג לגורל המחשב.
התקשרתי מפלאפון של ילדה אחת לאמא שלי, לבדוק אם היא בבית ואם המחשב בסדר. אמא שלי לא הייתה בבית, אלא ברמת אביב והיא אמרה שהיא הרגישה את הרעד ברכבת. גם אני רוצה!
אחר כך היה שיעור מתמטיקה כרגיל ולאחריו טסתי הביתה, לבדוק שהכל בסדר. הכל היה בסדר, למעט דבר קטן שנפל לי בחדר.
ולמדתי סוף סוף לביולוגיה. קראתי את כל החומר במחברת, עברתי על תרגילים שעשינו, קראתי עמודים בספר ועברתי על המבחן הקודם. אני מקווה שיהיה טוב.
והנה שיחה שהתנהלה לפני כמה דקות, ועשתה לי מצב רוח מעולה:
טוק
פייק?
אני
כן?
טוק
קודם כל
חחחחחחחחחחחחחחחחחח על ההודעה :-)
טוק
ואחרי זה,
שמעת מה עשו היום לסמייל?
אני
:-))
אני
מה???
טוק
בגלל מה שהוא עשה לשאי,
ובנוסף לזה שהוא שפך היום סלט וקטשופ על המעיל של סמארט
טוק
א' (אות בדויה) נעמד מאחוריו
טוק
והפשיל לו את המכנסיים מול כל הכיתה !!!!!
אני
איכס
טוק
חחחחחחחחחחח
אני
ומה ראו?
טוק
כלום ....
אחרי זה סמייל התחיל לרדוף אחריו
אני
את התחתונים ה"סקסיות" שלו?
טוק
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
טוק
ולפני שסמייל יצא מהכיתה
אני
מגיע לו!!!
מגיע לו!!!
טוק
ל' (אות בדוייה) שם לו רגל וסמייל כמעט נפל !!!!
אני
הוא פשוט בא והפשיל לו את המכנסיים?
ככה סתם?
טוק
ואחרי זה כשהוא חזר,
ח' (אות בדויה) התחיל להריץ עליו בדיחות
טוק
כן ...
חחחחחחחחחחחח
אני
חחחחחחחחחחחחחחח
חבל שלא ראיתי את זה
אני
וכולם ראו?
אני
וצחקו עליו?
טוק
וסמייל התיישב ליד השולחן סמוק כולו
והוא כיסה את עצמו עם המעיל שלו !!!!
אני
הוא בכה?
טוק
וכן,
כולם ראו,
וכן, כולם צחקו עליו !!!
:-)
אני
חה חה חה!!!!!
טוק
אני לא חושב ...
אבל ממה ששמעתי הוא היה קרוב לזה :-)
טוק
זה קרה בשיעור מתמטיקה ...
אני לומד עם ו' (אות בדויה) אז פיספסתי את זה גם
טוק
אבל אנשים סיפרו לי :-)
אני
הוא עשה לו את זה בגלל מה שסמייל עשה לשאי ולסמארט?
או ככה סתם?
טוק
נראה לי בגלל מה שהוא עשה לשאי ולסמארט
טוק
כי יומיים לפני היועצת הרי נכנסה ואמרה לפני כל הכיתה שיכול להיות שסמייל שבר לשאי את האף
אני
אבל הוא לא...
הוא "רק" הרס לו את הסחוסים
טוק
ואחרי זה הם ראו איך שסמייל העיף בטעות את כל הסלט על הדברים של סמארט :-)
אני
מה סמארט עשתה?
טוק
חחחחחח
כן :-)
טוק
סמארט התעצבנה
טוק
מאוד
אני
יעצתי לשאי לתבוע את סמייל
טוק
וצעקה עליו
טוק
אני יעצתי לו לתבוע את בית הספר
ועל זה נאמר: כל אחד מקבל את מה שמגיע לו
כינוי:
.Fake Reality
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
