כן כן, זה מה שאני עושה במקום להתארגן לבית ספר.
אז מעלילות אתמול:
היו שעתיים ביולוגיה. וגיליתי שהמורה אוהבת אותי. היו לנו שיעורים, ולא ממש עשיתי אותם. והיא עברה ובדקה כל אחד. לא עשיתי לא מתוך עצלות, אלא בגלל שלא ממש הצלחתי. היא וויתרה לי......
בהפסקה אני ולאפ הלכנו ללבורנטית לקחת מד חום בשביל הביוטופ. גם רצינו לתאם איתה שביום ראשון נעשה בדיקות לדגימות מים. ואז היא אמרה שביום ראשון היא לא תוכל, שבוע הבא פורים, ולכן נוכל בכלל לבוא לעשות את הבדיקות רק בעוד שבועיים. כמובן, מה שדוחה לנו את התצפית, וזה ממש מאוחר. אמרנו למורה, כי זאת בעיה גם של כולם ולא רק שלנו, ובסופו של דבר היא כן תוכל לעשות לנו את הבדיקות ביום ראשון. אני כל כך פחדתי שהמדחום יישבר. עטפתי אותו בחולצה שהייתה לי בתיק, ובבית הכנסתי לארון – לתוך הקופסה שבה אני שומרת את האיפור שלי. רק שם זה בטוח.
אחר כך כבר לא היה שיעור ספורט, וכולם ראו סרט על השמנה. אני וסטאר הלכנו לדבר עם הרכזת שלנו, ועם הרכזת של לשון. אמרנו להן, שלא נוכל לעשות את המבחן משווה כי לא למדנו חודשים. ואז הרכזת של לשון אמרה, שבית ספר לוקח אחריות רק על השבועיים שבהם לא למדנו, וזה שכל הכיתה הפריעה זאת בעיה שלנו, והיא לא אחראית על בעיות משמעת. אמרנו לה שדיווחנו למחנכת והיא לא עשתה כלום. אבל זה לא עניין אותה. סטאר התחילה להתווכח איתה, ואז גם נכנס מיסטר והתחיל להתווכח, אבל אין עם מי לדבר. פשוט אין. היא אמרה שהיא לא מוכנה לשמוע וזה בעיה שלנו. סליחה, מה אנחנו יכולים לעשות נגד תלמידים מפריעים? יש לנו בכלל כוח נגדם? הם יקשיבו לנו?
אחר כך אני סטאר ומיסטר הלכנו לחפש את המחנכת. אבל לא מצאנו אותה. לכן סתם ישבנו במסדרון ודיברנו.
אחר כך היה שיעור מתמטיקה והתפוצץ לי הראש מכאבים. השיעור השני לא היה, כי המורה שלנו היה צריך ללכת.
באתי הביתה, אכלתי התקלחתי והלכתי לישון.
בחמש ומשהו סטאר התקשרה אליי והעירה אותי ואמרה שאנחנו צריכות להיפגש בשביל לעשות את הריקוד.
חזרתי לישון.
ואז אבא שלי התקשר כי הוא היה צריך עזרה עם הקניות.
ואז כבר לא יכולתי לישון, אלא התארגנתי ובאתי לסטאר.
היינו אמורות להתחיל בשש, אבל אנרג'י והחברה שלה מי"ב שעוזרת לנו בריקוד וגם עזרה לנו לפני שנה, באו רק בשבע.
חוץ מזה אנרג'י הראתה לנו את העגיל החדש שהיא עשתה.
גם אני רוצה.
אבל אמא לא מרשה לי. היא טוענת שמה שיש לי זה מוגזם ושאני אהיה מבוגרת זה יהיה מגעיל. יש לי כולה אחד באוזן שמאל ושלושה באוזן ימין.
בכל אופן, החברה של אנרג'י מזה חמודה, ובאמת התחלנו להרכיב את הריקוד.
הנושא שלנו זה לובה שהופכת לכוסית.
טוב אני אסביר: לקחנו את הטראנס הזה של לובה, אני סטאר ואנרג'י יענו קופאיות רוסיות זקנות – כמו לובה, אני וסטאר רוקדות כל אחת עם מטאטא ולאנרג'י יש "משלוחה", ויהיו לנו פאות כאלו וחולצות כאלו ויהיה לנו תגים.... ואז המוזיקת טראנס נעצרת ויש את השיר הזה של הסטרפטיזים: you can leave your hat on. ואז אנחנו – "הלובות" – יענו הופכות לחשפניות, מורידות את הפיאות ואת החולצות המגעילות (להירגע, מתחת יהיו לנו חולצות). זה רעיון ענק, ויש לי הרגשה שזה הולך לצאת מה זה יפה.
יש לנו את ההתחלה, ושבוע הבא נעבוד על זה עוד קצת.
עפתי לשיעור תנ"ך.
