החום פה בלתי נסבל. אני מרגישה נחנקת, אין לי אוויר, אין לי חשק ללבוש חזייה.

רוצה לצאת מכאן, רוצה לטוף שוב על עקבים דקים ובשיער פזור ברחובות תל אביב.

חלמתי עליך שלשום. זה מה שנשאר לנו.... כל הביחד, כל האהבה, כל הלנצח, כל הגעגועים, הכל דעך והתפוגגג והפך לשתיקה אחת גדולה. מעניין מה איתך, ואם אתה חושב עליי, לפעמים. כל הזכרונות מאופסנים לי בבליל שלם במגירה במוח, אני לא מסוגלת להתמודד.

אני חיה על פרוזק, אבל לא מספיק. אני רוצה סטרונין ישר לוריד, כל פעם שהרמה נופלת.

אני זונת תשומי. רוצה שיגידו לי בוקר, צהריים וערב - כמה אני יפה, כמה אני מדהימה, כמה אני מהממת, כמה לא יכולים בלעדיי. צריכה - לא צריכה אישורים חיצוניים.

נמאס לי לרצות אחרים, רוצה שיתחילו לרצות אותי.

נמאס לי לשרוט עם הציפורניים, לעצום עיניים ולהתמכר לריגוש ריקני. לא רוצה עוד מזה. מספיק לי ודי.