הזנחתי את הבלוג בימים האחרונים, ולא כתבתי הרבה זמן, וזה היה מחוסר חשק/כוח. אבל עכשיו כן יש לי זמן וחשק, ובקרוב יהיה עיצוב חדש.
אז קודם כל היה את החום הזה, שזה ממש נחמד. אפילו שאני אוהבת חורף, עדיין זה היה משהו מרענן. אני רק מקווה שלא יירד גשם יום שישי.
בבית ספר אין משהו חדש/מעניין. המורה שלנו ללשון ולספרות סוף כל סוף חזרה מחופשת הלידה שלה, אבל למרות שהיא מורה מעולה, היא לא יכולה בארבע שיעורים ללמד את מה שהפסדנו במשך המון זמן. אבל לפחות הבנתי מה זה דיפתונג. וזאת מילה ממש יפה אגב.
קיבלתי 57 במבחן בביוט'. אני לא יודעת מה אני עושה לא טוב. סימפל קיבלה 58 והיא ממש בכתה בגלל זה, והיא התעצבנה עוד יותר כי פאני לא למדה, אמרה שיש לה כאב בטן ולא ניגשה למבחן ועכשיו אין לה ציון גרוע. סימפל אמרה שהיא גם יכלה להגיד שכואבת לה הבטן. (היא גם לא למדה).
אתמול הייתה לנו מעבדה בהגדרת צמחים. וזה היה ארוך ומשעמם. והמורה חילקה פרחים לכל אחד, ועל אחד משיח הפרחים היה חרק כלשהו, ואז היא הביאה אותו לכמה בנות, והן פשוט התחילו לצרוח.
מחר יש לי מבחן משווה בלשון. כמובן שלא למדנו את החומר ונראה לי שיהיו הרבה נכשלים. למדתי כמובן רק היום, אתמול – פשוט נרדמתי. היום למדתי בערך שעתיים, ועדיין לא הבנתי מה זה נפ"י/ו אבל בטח אני אבין במהלך המבחן. או משהו. אני טובה בתחביר ובשחבור, וטובה בהבעה, אז אני מקווה שלפחות יהיה לי עובר.
עוד מעט – פורים. פורים זה החג האהוב עליי. וזאת השנה הראשונה שאני לא מתחפשת. פשוט אין לי רעיונות וכוח להשקיע. אני סתם אנצל את ימי החופשה... להאממ.... שום דבר. אבל אני רוצה לנסוע לתל אביב יום ראשון ואולי נלך למפגש של ישרא. הבית ספר שלנו עושה "מסיבה" ביום שישי בבוקר באולם ספורט. ביחד עם שכבת י'. אבל כמובן, כמו כל שנה, קיום המסיבה מוטל בספק. כמובן, המנהלת שלנו לא מוכנה לקחת את הסיכון שיהיו חזזים ונפצים ואלימות, ואז באים נציגים של השכבה לדבר עם הכיתות ועם גורמים מפריעים בשביל שיתנהגו יפה. אני חושבת שאני אלך לאיזה שעה, רק לראות את התחפושות של כולם, ואז אגרור את אמא ואבא לקניון ונקנה לי מכנסיים.
חוץ מזה ביום שבת יש הופעה של היהודים בנמלה. וזה ממש קרוב לפה. והם מופיעים פה פעם במיליון שנה. אבל אין לי ממש עם מי ללכת, וגם כרטיס עולה 80 ₪. ואין לי כסף. ואמא שלי מרשה לי לצאת למועדון! הכל התחיל בשיחה, שבה היא שאלה אותי אם הבית ספר שלנו עושה מסיבה ואז אמרתי לה שלא, אבל רוב הילדים בשכבה שלי יוצאים למועדונים. ואז התחלנו לדבר על הנושא, ואמרתי שאני רוצה ללכת, והתחלתי לעשות לה "שיחה" על הנושא, וניסיתי להישמע אחראית ובוגרת ואחת שלא רוצה לעשות דברים מאחורי הגב. ואז היא אמרה שהיא לא אוסרת עליי, שעכשיו אני גדולה יותר (הו, חצי שנה תמימה עושה את ההבדל!) ואם היא תדע לאן בדיוק אני נוסעת, עם מי, איך אני מגיעה ואיך אני חוזרת ושומרת על כללי בטיחות, אז....אין בעיה. רק צריך לשאול את אבא גם. אבל דיי בטוחה שירשו לי. וביום שישי אני אוכל לצאת בצורה נורמלית.
