אתמול בערב, החלטנו לצאת לסרט. קודם כל הלכתי לקנות מצית, ואז הלכתי לסימפל, וביחד הלכנו לקניון.

היינו דיי באיחור, והלכנו כל כך מהר! ועוד הייתי על עקבים! הרגשתי שאני תכף מתפגרת.

מסתבר, שלא ממש איחרנו, וכולם הגיעו רק שתי דקות לפנינו. כולם = בריין, שאי וניים.

היינו בהרכב מצומצם.

הלכנו לסרט "אפקט הפרפר". זה מותחן אימה. ובכן, אני מודה, היו רגעים שפשוט קפצתי מהכסא מרוב פחד, ובתחילה מלמלתי כל הזמן לבריין ולשאי ש"אני שונאת את הסרט הזה", אבל אחרי שמגיעים לסוף הסרט (שהוא ממש לא צפוי), זה כבר לא ממש מפחיד. סרט מומלץ ביותר.

אחרי הסרט אני ושאי היינו רעבים. אבל הכל כשר לפסח! בסוף התפשרנו וקנינו צלחת עם שניצל וצ'יפס וסלט. השניצל היה בסדר, דיי טעים, הצ'יפס היה מלא שמן אבל אכיל, והסלט – איכס.

בזמן שישבנו ואכלנו, וניים הציק לי ולשאי, סימפל שמה עין על מוכר בגלידרייה. הוא באמת היה חתיך. נתנו לו שם קוד: "היפיוף". היא כל הזמן בהתה בו ואמרה וקראה לי בשמי שאני אסתכל עליו או לא יודעת מה היא רצתה. אה היא חשבה לתת לו את הטלפון שלה, אבל בסוף לא היה כלום.

אחר כך הלכנו אל שאי הביתה.

בתחילה היינו על המרפסת שבגג והוא כל הזמן הביא לנו אוכל (אבל במשך כל הזמן שהיינו אצלו. צחקנו עליו שהוא רוצה לפטם אותנו ואז לאכול אותנו).

ניסיתי לשכנעם לבוא איתי לרוק העצמאות בחיפה, ואז התחלנו לדבר על ל"ג בעומר.

אחר כך היה לנו קר, אז ירדנו למטה לסלון.

ושוב, אכלנו, וראינו את המרתונים של כוכב נולד, וצחקנו על האנשים שם.

סימפל נרדמה, ואני וניים כל הזמן רבנו והלכנו מכות. הוא טוען שאני יורדת עליו, אבל הכל ברוח טובה, אני לא פוגעת באף אחד. חוץ מזה, זה מתבקש. בריין אמר שהוא אוהב את הדרך בה אני יורדת על אנשים.

אחר כך הלכנו קצת למחשב.

ואז שוב חזרנו לסלון.

חזרתי הביתה בחמש בבוקר.

היום חוץ מלנקות את החדר ולראות קצת טלוויזיה, רוב הזמן פשוט ישנתי. אני בזמן האחרון מרגישה ממש לא טוב וגם לא אכלתי כלום כל היום. ואני נורא עייפה בזמן האחרון. פשוט מותשת, למרות שאני לא עושה כלום.