יום רביעי

איחרתי להיסטוריה, והמורה שלי עשתה משהו לא ברור בשיער שלה. גם ככה השיער שלה נראה מוזר.

אחרי השיעור הראשון, אמרו לנו שיש בגרות בקומה שלנו, ולכן היינו צריכים לרדת למטה לכיתה אחרת. זה גזל הרבה זמן.

בהפסקה הלכתי לראות את ניים. יש לו גבס. וגם קביים. וכמובן שחתמתי לו על הגבס: "בעתיד החתימה הזו תהייה שווה הרבה כסף. תרגיש טוב!" ואז את השם שלי באנגלית. ומסגרתי את זה. ועשיתי ליד זה סמיילי. אבל יצא עקום.

והאקס כזה מעצבן, לא יודע לפרגן כלל. סיפרתי לו  שירדתי במשקל ומה התגובה שלו? "במותניים את רזה מדיי וזה לא יפה, בירכיים את תוכלי להוריד רק אם תעשי ספורט". וזה לא שיש לי ירכיים שמנות, הן בסדר! איזה מעצבן! קצת פירגון, זה מה שיש לו להגיד???  אני כל כך מתאמצת, ואני כל כך זקוקה לפרגון, וזאת התגובה שלו? בחיי, איזה חוסר פרגון. העיקר קורא לעצמו ידיד טוב. אמרתי לו "כנראה אתה אוהב שמנות" אבל אני לא יודעת אם הוא קלט.

אחרי הצהרים באתי אל סימפל והיא עשתה לי גבות. והן ממש יפות עכשיו. דקות וחמודותJ גם אמא שלי התלהבה ואמרה שהיא עשתה לי מאוד יפה, והיא חשבה בהתחלה שקוסמטיקאית עשתה לי.

אחרי שסיימנו עם הגבות באתי לקורס בלשון, ואחרי הלכתי אל סטאר, וראיתי את איגור (האמ, לא מעניין אותי שאת קוראת לו קרמבו, מבחינתי הוא איגור!) והוא ממש חמוד, בצבע ירוק. הוא בתוך כלוב גדול כזה, ויש לו משחקים אבל הוא נראה מפוחד ואומלל.

סיפרתי לאמא שלי והיא בתגובה "אוי איזה מסכן, זאת התעללות לכלוא תוכי בכלוב, בטח שהוא בודד".

אני: "אל תדאגי, הם יביאו לו חבר".

אמא: "הוא צריך חברה! מה, הוא הומו?"

יום חמישי

קמתי בבוקר, התארגנתי ולא הלכתי לבית ספר כהרגלי. במקום זה, הלכתי להוציא כרטיס עובד! קודם נפגשתי עם סטאר, ונפגשנו ביחד עם עוד שלושה ילדים: שני בנים ובת, אחד מהם זה זוג חברים.(דיי אין לי כוח לכינויים דביליים) אני חייבת להודות שלא ממש חיבבתי את כולם מקודם, בעיקר אחד מהם, שממש שנאתי. אבל בסיומו של יום – שניים מהם – זוג החברים – ממש חמודים, וזה ששנאתי – לא כזה נורא ואיום. הוא כולו תופס מעצמו וכולו פוזה אחת גדולה, אבל שיהיה. נסענו במונית לחיפה, וקצת השתלטנו עליה עם שירים מהפלאפונים..... ואז הגענו ללשכת התעסוקה. בגלל שאנחנו נוער נכנסו ישר, אבל היה שם תור של מלא אנשים! היו פשוט המוני אנשים עם מבט מיואש בעיניים. סטאר הפאדחנית התחילה להגיד "אין עבודה אין שפה".

חיכינו לא הרבה זמן, הכל בשביל להוציא כרטיס עובד. כל אחד נכנס בתורו, בתורי הפקידה רק שאלה אותי לגילי, ובאיזה כיתה אני ונתנה לי טפסים.

אח"כ הלכנו לטייל בהדר. הלכנו לאכול, בבורקס בעגלה, והיה ממש טעים, המוכר שם היה ממש סחבק איתנו ודיבר איתנו וצחק איתנו....

אחרי האוכל סטאר החליטה שהיא רוצה באגיז, אבל לצערה זה לא מתאים לה. חבל. ראינו באגיז ממש יפים!

בערך ב-11 וחצי החלטנו לחזור, ואני עוד רציתי לחזור למתמטיקה. אבל בסופו של דבר, לא הלכתי, כי גם ככה איחרתי, ולבוא לשיעור השני זה נראה לי מיותר.

הלכנו לקניון, הלכנו לבורגר ראנץ', כי אותה ילדה שהייתה איתנו אמרה שמחפשים שם עובדים, אבל המנהל סניף רק נתן טופסי המלצה. כל מה שצריך לעשות עכשיו זה ללכת לרופאה ולעשות בדיקות, ולחזור ללשכת תעסוקה להוציא כרטיס. ואני מקווה שאני אמצא עבודה, כי אני ממש חייבת.

אח"כ אני וסטאר נשארנו בקניון, וסתם הסתובבנו.

בדרך חזרה פגשנו איזה ידיד שלה, דיי חתיך יש לציין.

בכל מקרה, חזרתי הביתה והתחלתי ללמוד למתמטיקה. עשיתי רק שני נושאים מתוך השבע שהייתי אמורה ללמוד, זה פשוט משעמם. מה שמוזר הוא, שאת רוב המשוואות פשוט לא הצלחתי לפתור או שהן לא יצאו לי. מוזר.

וכואבת לי הבטן. נורא. כל פעם שאני אוכלת כואבת לי הבטן. אאוץ'. 

השבוע הזה עבר לי ממש מהר, היה לי ממש נחמד היום. קצת שברתי שגרהJ