היום בשעת אפס עשו לנו תדרוך לטיול השנתי. פשוט הוסיפו לנו שעת אפס שלא הייתה אמורה להיות במערכת.

אבל למען האמת לא היה לי כוח ללכת ובמילא יגידו לנו את אותו הדבר.

בערך בשבע התקשרתי לסטאר, והיא אמרה שלא בא לה ללכת והיא אמרה שגם אנרג'י לא הולכת. אח"כ עוד פטפטנו קצת על סימפל.

סימפל היא הבן אדם הכי חולני שאני מכירה. באמת. היא התאהבה בתחילת השנה באיזה אחד שיש לו אח תאום. אותו אחד לא ממש שם עליה ודיי שונא אותה. כדי להתקרב אליו היא עשתה הכל כולל הכל. אותו אחד נהייה חבר של בלונדי בנתיים ומי שנשאר זה אחיו התאום שהוא התחליף הכי טוב. בהתחלה סימפל הייתה דלוקה על האח, ואז הוא הבהיר לה שהוא לא רוצה איתה כלום. אז היא ניסתה להתיידד איתו – משמע, להתעלק עליו 24/7. היא יכולה להתקשר אליו 3 פעמים ביום, ואם הוא לא עונה (בכוונה לפעמים) לשיחות זה יכול להגיע ל- 7 פעמים. אז האח של ביקש מסאטר, שהיא ידידה טובה שלו, להעיר לסימפל על זה....השאלה אם היא תקלוט.

בכל אופן, היום באתי ישר לשיעור היסטוריה ואמרו לי שכל מה שאמרו בתדרוך – היה כתוב בדף שחילקו לנו ולא חידשו כלום. אפשר פשוט לקרוא את הדף.

אחרי שיעור היסטוריה, הלכתי לדבר עם איינג'ל. יום קודם היא הציעה לי לדבר עם שאי....אז אמרתי לה שבסדר, אבל שתגיד לו שאני לא יודעת מכלום, שיתייחס אליי רגיל אח"כ ולא יגיד לי כלום, ולא להגיד שאני אוהבת אותו אלא שרק יש לי רגשות כלפיו...

בהפסקת עשר, הזמן שאיינג'ל הייתה אמורה לדבר עם שאי, סימפל וסטאר החליטו כאילו בכוונה לעלות למעלה לכיתה שלהם...נו באמת..

בסוף גררתי אותן משם, לא לפני שאיינג'ל הודיעה לי שהיא תדבר איתי אח"כ, ואז הלכנו לשיעור ספורט. בשיעור ספורט עשינו מבחן, של כפיפות בטן ללא זמן, ועשיתי 60 משמע קיבלתי 100. חוץ מזה אני התנדבתי ראשונה, אח"כ צפינו בכמה בנות שעשו את הריקוד שלהן.

לפני החזרה שהייתה לנו היום ב- 12, אני וסטאר הלכנו לפגוש את איינג'ל.....היא אמרה לי שהוא אמר לה משהו כמו שהוא רואה בי רק ידידה, אבל היא אמרה לו שאנחנו מתאימים והפצירה בו לחשוב על זה והוא הבטיח שהוא יחשוב על זה ברצינות. סטאר ואיינג'ל נראה לי התאכזבו יותר ממני, אני לא התאכזבתי כי ידעתי שזה מה שהולך לקרות.

אח"כ הייתה לנו חזרה שבמהלכה רוב הילדים פשוט התחילו להתחרפן, אולי מהחום.

שסוף סוף הגעתי הבייתה, אחרי הליכה ממושכת בחום הכבד הזה, פשוט נפלתי על המיטה והלכתי לישון. שקמתי אחה"צ חצי מסוממת הלכתי לעשות את הדבר שפינטזתי עליו כל היום – מקלחת מרעננת.

ואז שוב נפלתי על המיטה. ידעתי שאני חייבת ללמוד למבחן המסריח במתמטיקה, אבל לא היה לי כוח.

ואז חשבתי על שאי. וחשבתי מה יקרה אם נהייה חברים. וחשבתי איך החברות הזו תיראה. ואז נזכרתי באקס. ואיתו היה הכל פשוט. מהתחלה ידעתי שהוא דלוק עליי והוא החליט "להשיג" אותי, והוא הצליח.....ואז נזכרתי בכל הדברים שעשינו, וידעתי שעם שאי אני לא יעשה משהו מי יודע מה, כי הוא ביישן ותמים ולא חרמן כמו  האקס. ואז נזכרתי איך לפני הרבה הרבה זמן מצצתי לו (לאקס). ואז הגעתי למסקנה, שבעצם הכנסתי גוש בשר חי ורוטט לתוך הפה שלי. וידעתי שיותר אני לא עושה את זה. אני יותר לא מכניסה לפי מאכלים שלא מבושלים היטב.

באיזה שלב קמתי מהמיטה והתחלתי לפתור תרגילים מסריחים בסטטיסטיקה. סיימתי חוברת אחת ואז הייתי צריכה להתחיל לפתור את ה"קריאת גרפים". אבל זה היה כל כך משעמם שפשוט לא עשיתי כלום. המוח שלי נזל.

כולם רועדים מפחד מהמבחן הזה במתמטיקה. סמייל החל לבלבל לי את המוח שהוא לא יודע כלום בסדרות (הוא כן הוא יודע אבל הוא סתם פחדן) וממש אין לי כוח לעודד אותו.

שיגיד תודה שאין לו מבחן בשעת אפס.