אין לי ממש כוח להתחיל לכתוב בפירוט על הימיםן האחרונים, אז כמה עדכונים קצרים:
· ביום ראשון היה לשאי יומולדת. אז באתי במיוחד לביצפר ואיחלתי לו מזל טוב.
· ביום שבת סמייל כעס עליי, על משהו שעשיתי. הוא לא אמר מה, רק ממה שהוא רמז זה בקשר למה שבריין אמר, וזה משהו שיותר נכון לא עשיתי, ומאותו דבר רק איינג'ל יצאה בסדר. אבל לבסוף הוא סלח לי והזהיר אותי שאין יותר הזדמנויות. הבטחתי להתנהג יפה ולא לעשות את זה יותר בשנית, אבל אני לא יודעת מה עשיתי.....
· ביום שניהייתה לי הבגרות במתמטיקה. היה בסדר, המתכונת הייתה יותר קלה לפי דעתי. הבוחן היה אנטיפט והתחיל להטיף לנו במבחן. אני חושבת שזה דיי טראומתי לעשות את הבגרות הראשונה במתמטיקה. אבל לא נורא עברתי את זה. אח"כ בדקתי את התשובות והכל נכון...אבל בכל זאת, אני לא יודעת.
· יום שני באו להתקין לנו ADSL . לקח דיי הרבה זמן אבל לפחות האינטרנט מהיר.
· שיחה מעניינת שעשיתי עם סקורפיו באיי סי קיו
סקורפיו
איזה חמוד ____(שאי)..הוא התקשר אליי כדי לשאול איך הלך לי.
סקורפיו
אני מתה על הילד הזה!!!!!!!!!!!
אני
ואליי לא???????????
סקורפיו
הוא לא התקשר אליך..?
אני
לא......
סקורפיו
לא נורא!!
אני
(פרצוף בוכה)
סקורפיו
אוייי אני כל כך מתה עליו!!!הוא כזה מתוק!!
חחחח אחרי זה הוא דיבר איתי באיי סי קיו והוא גם דיבר בטלפון אז אמרתי לו
שיגיד לי שהוא סיים ואז נדבר,אחרי 2 דקות הוא שולח לי הודעה
"זהו,אני כולי שלך"
סקורפיו
איזה חמוד!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אני
......
סקורפיו
ואמרתי לו שאני מתגעגעת אליו!!
סקורפיו
את יודעת כמה זמן לא ראיתי אותו?!
סקורפיו
אז הוא אמר לי שהוא גם מתגעגע!:)
אני
............................
סקורפיו
........?
אני
אין לי מה להגיד....
נעלבתי
סקורפיו
למה?!?!?!
סקורפיו
בגללי?!
סקורפיו
סליחה!
אני
את לא אשמה.......
מה לעזאזל זה אמור להביע?
אני כבר ממש לא יודעת מה איתו....נראה לי שהוא מחכה שהכל יעבור.....וחושב שאם הוא יעצום עינים אז זה פשוט לא יקרה.
* ביום שני בלילה דיברתי עם שאי.... בהתחלה שלחתי הודעה לאיינג'ל אבל מסתבר שהפלאפון שלה היה כבוי. אז שלחתי הודעה לשאי, והתחלנו לדבר בהודעות...עד שהוא אמר שהוא לא יכול לשלוח יותר הודעות...אז התקשרתי....דיברנו איזה שלושת רבעי שעה.... המוח שלי התחשמל והסוללה נגמרה... אבל הוא כזה מתוק!
* ביום שלישי לא למדנו. המורה לביולוגיה הבריזה, אז סתם הייתי אצל סטאר בבית ביחד עם עוד ילדה, והתפגרתי משיעמום. ואחרי זה חזרתי לשיעור תנ"ך.
* הכונן דיסקטים שלי נהרס. צריך לחלץ את הדיסקטים עכשיו עם פינצטה. ובנוסף הוורד שלי משתגע.
* בריין חזה את העתידות של כל אחד מאיתנו.....יצא ממש מצחיק:
ניים - יעבוד באיזו חברת הייטק משעממת...
בגיל 25 יהיה בפאב עם החבר'ה מהעבודה - אבל עדיין לא ידע להתחיל עם בחורה
סמייל -הוא ילך, יסיים עם תעודת בגרות טובה יחסית
בצבא לא ירצו אותו בקרבי, הוא יהיה ג'ובניק...
הוא יספיק להסתכסך עם כולם, הוא לא יוכל לשמור על החברים שלו מרחוק...
הוא ימצא את עצמו מועבר ממחלקה למחלקה
הוא ישתחרר מהצבא - בלי ממש חברים
ויבלה את השנים הבאות של חייו באשליה כאילו הוא איזה רווק מבוקש
בה בעת שהוא יחזור כל יום לכוך קטן ליד התחנה המרכזית.
ייעצר מדי כמה חודשים בטעות כעובד זר מרומני
וכמה ימים לפני יום הולדת 31 - יתקשר ל____(איינג'ל)
ויתפלל שהיא לא נשואה
איינג'ל - עתיד קצת פחות ורוד... אבל היא הרי לא תהיה עקרת-בית קלאסית שכזאת.
אבל היא תתחתן לדעתי, בשנות ה30 לחייה. ולא עם ____(סמייל) תודה לאל.
אני רואה את ____(איינג'ל)מסיימת תעודת הבגרות עם 90 בביולוגיה, אבל היא תכעס שהמורה המניאקית לספורט נתנה רק 80. היא שונאת אותה.
היא תתגייס לצבא, אבל היא לא תנסה לקרבי, למרות רוח-הקרב שלה, וכל הדיבורים על שוויון בין המינים.
בצבא היא תהיה די להיט, בכל זאת בחורה שמבינה קצת בספורט...
היא תעבוד בתפקיד די פשוט, הוא לא יהיה לרמתה. אבל לפחות יהיו תנאי שירות נוחים.
יהיו לה כמה חברים, יבואו וילכו. אף אחד לא עושה רושם מיוחד.
היא תעבור לגור בדירה ליד קמפוס, עם עוד שותפה (או שתיים).
יהיה לה כיף, היא תשחק במגרשי הטניס של האוניברסיטה, אבל רק לכיף.
היא תפגוש בחור, מיוחד, המערכת יחסים תתקדם מהר, אבל היא לא תהיה מוכנה להתמסד עדיין.
בגיל 30, היא נזכרת בהתערבות נושנה, עם איזה ילד שפעם היה החבר הכי טוב שלה בתיכון.
היא נכנסת ללחץ, מתחילה לצאת עם גברים, אף אחד לא מוצלח. היא מתגעגעת ל"מיוחד".
בגיל 31, בגלל שהיא כזאת הגונה, היא נאלצת לממש את תנאי ההתערבות.
ובזה חייה תמים. תרתי משמע
מיי - אני רואה את ___(מיי) למשל, מסיימת תעודת בגרות בהצטיינות, רוטנת-מה על ה97 בלשון בגלל נפי"ו...
מתגייסת לצבא, עושה משהו במודיעין, או חיל האוויר.
מוצאת חבר בצבא... הוא קרבי את יודעת...
מאד כיף לה איתו, אבל
בגיל 24, אחרי כמה חברים שבאו והלכו, היא פוגשת איזה סטודנט, שלומד יחד איתה לתואר...
הוא נהדר. ולא לכל אחד היה אומ"ץ להתחיל עם החתיכה של המחלקה.
הוא קצת צדקני, אידיאליסט כזה, אבל אוהב אותה מאד, מסור לחלוטין, ותמיד דואג שתחייך, פשוט זוג מושלם. כמובן זה אומר:
בגיל 27 החתונה... הוא הציע במשחק האליפות של מכבי חיפה כמובן. טוב, אין לה ממש יריבות. לשתיהן.
עד גיל 31 כבר יש לה עבודה טובה ומעניינת באיזה מפעל גדול, רק אלוהים החבר'ה ממחלקת אלקטרוניקה משגעים אותה!
התואר השני כבר מאחוריה, אבל למישהו יש לעזאזל זמן לעשות גם את הדוקטורט?
הם בודקים את המודעות בעיתונים לבית פרטי עם גינה.
אולי הם יצטרכו עוד חדר ל"פז" הקטנה. כמובן שאם כן, יצבעו את החדר בירוק
החבר הכי טוב של בריין - אני רואה, מסיים תעודת בגרות בהצטיינות-רבה, מודאג עדיין לגבי מה הוא יעשה בצבא...
הוא יתגייס, ירצו לשלוח אותו לקרבי, אלמלא המשקפיים. גם הוא יהיה ג'ובניק, וירטן מאד על העבודה שלו.
בגיל 21 הוא ימצא חברה... הגיעה הזמן
סטודנט לתואר ראשון, ילך לו מצוין.
יזכה לתפקיד ניהולי בחברה גדולה בגיל 26...
שימצא..... sweetheart.. יתחתן בגיל 30 עם ה.
היא לא תהיה חתיכה, אבל לפחות היא לא תאהב אותו בגלל המיליונים שלו.
אני מנסה לשכנע אותו לכתוב עליי.....אבל הוא עצלן. לכן חשבתי בעצמי על העתיד, אפילו שאני לא עושה את זה טוב כמוהו. שלחתי את זה בהודעה לסטאר. זה קצת נשמע כמו טלנובלה אבל לא משנה : אז אני אתגייס לחיל הים. לשייטת שם. (דודה שלי מסדרת פרוטקציות) אני פוגשת שם לוחם חתיך לאללה ואמא שלי מתמוגגת. אחרי הצבא אני משלימה בגרויות בהצלחה. ואז יש לי שנת חופש שבמהלכה אני מחרפנת את אמא שלי....טוב נו אני גם עובדת באיזה עבודה זמנית. בקסטרו אם אפשר. ואז אני מתחילה ללמוד תואר ראשון ביולוגיה מולקולרית וגנטיקה. אני ממשיכה לתואר שני ואני עושה מחקר על גנום הלברדורים. אני מצליחה להנדס לברדור שלא גדל, אלא נשאר גור קטן וחמוד! (אין כמו גורי הלברדורים). בנתיים יש לי את הלוחם החתיך. כמעט שכחתי ממנו. טוב נו כמובן שאני מוכנה להתחתן איתו...הוא יעשה מה שהוא יעשה....אנחנו מגדלים את שתי הבנות החמודות והיפות להפליא שלנו...מאי ודניאל.....וכמובן שהן הילדות הכי הכי מושלמות שיש (כי הן הבנות שלי). אני רואה את עצמי בביקור אצל הוריי ואמא שלי מתמוגגת ורודפת אחריהן עם השניצלים שאבא שלי הכין. אחרי כמה שנות נישואים אני והלוחם על סף פירוד.בערך שאני אהייה בת 30 אני נזכרת במי שהיה האהוב שלי מהתיכון.....בשאי. אני נזכרת איך לא עשיתי עם זה כלום ואז אני מצליחה למצוא אותו בעזרת הטכנולוגיה המשוכללת של הימים ההם.או שפשוט כולנו שומרים על קשר ואז זה לא בעייה להרים אליו צלצול אני מוצאת אותו או פשוט מתקשרת אליו ומחליטה להתוודות על אהבתי. מסתבר שגם כשהוא הבין שאני בעצם אהבת חייו זה היה מאוחר מדיי. אני מתגרשת מהחתיך, ואני ושאי חיים ביחד באושר ועושר עד עצם היום הזה, ליד הטכניון. (נא לא לשכוח את מחקר הלברדורים)
* ניים וסמייל השלימו. אחרי שהם לא דיברו שנתיים וחצי בערך, הם חזרו לדבר. (הכל תודות לשאי שלא אמר נואש). בכל אופן אני נורא שמחה בשבילם!
· אתמול בלילה היה פשוט סיוט. קמתי באמצע הלילה עם כאב בטן נוראי.הרגשתי שכל הקיבה שלי מתפחלצת לאיטה. זה היה נורא. במשך שעתיים לא ישנתי ובקושי יכולתי לזוז. חשבתי כבר לזחול לחדר של ההורים שלי ולילל להם שיקחו אותי למיון כי אני כבר לא יכולה לסבול את זה יותר. אחרי שעתיים וריצות לשירותים הבטן שלי נרגעה קצת.
· היום בבוקר הרגשתי רע. הודעתי לאבא שלי שאני מבריזה מאנגלית. המשכתי להרגיש רע. באתי בתשע רק לשיעור מתמטיקה ורק כי סימפל ביקשה שאני אביא לה קלסר לעבודה שעשינו יחדיו בביוטכנולוגיה. בבית ספר כבר היה לי כאב ראש איום, ובמילא שיעור ביוט' התבטל ובמקומו היה שיעור מחשבים – גם ככה לא היה לי דיסקט וכוח לעשות כלום, ושיעור ספורט שאח"כ היה אמור להיות בו תגבור בהיסטוריה לנתיב העיוני…אז שוב לא יהיו תלמידים ומה שוב? נשחק. ולשעתיים ספרות ממש לא היה לי כוח. אז חתכתי הבייתה. בדרך הבייתה ביחד עם סימפל (היא עברה בבית שלה לקחת משהו) – פאקינג שיט – ראיתי את המורה שלי לאנגלית. אני לא יודעת אם היא קלטה אותי בכלל. באתי הבייתה, התקשרתי לאמא שלי להודיע לה שאני גמורה, שתיתי תה והלכתי לנוח.
· סוף סוף הגשתי את הפנקסים של המחוייבות האישית. למען האמת, היו חסרות לי 42 שעות. אז פשוט זייפתי אותן. הזיוף לא נראה מי יודע מה...אבל לפחות ניסיתי. הם לא יכולים להגיד לי כלום, כי אם הם יעזו אני אגיד להם כל מה שאני חושבת על הבית הספר המזופת הזה והשיטה הדפוקה שלו. זו מילה שלי כנגד מילה שלהם, ויש הרבה תלמידים שמצליחים להתחמק. זה ממש דפוק לחייב אנשים לעשות משהו שהם לא הכי רוצים כי ככה זה גם נראה. אני רק רוצה לראות מישהו אומר לי משהו.
* היום היה לי שיעור תגבור בהיסטוריה. איחרתי כי פשוט ישנתי ולא היה לי כוח לקום מהמיטה. אבל לא נורא. התגבור היה שעה וחצי. חוץ מזה קיבלתי 80 במבחן בספרות.
זה הכל לבנתיים.... היום אני חושבת שאני אלך לישון מוקדם ...מחר יש
לי יום ארוך......
