ביום ראשון היה לנו טקס מחוייבות אישית וקבלת תעודות זהות. כאילו שיואו איזה מגניב. בסופו של דבר היה טקס חפירות. היו הרבה נאומים ודיבורים ובלה בלה בלה בלה....ממש חפרו לי בשכל. חוץ מזה, אח"כ חילקו תעודות הזדיינות, אההה סליחה הצטיינות למי שעשה מחוייבות אישית בצורה נאמנה. אז גם אנרג'י קיבלה אחת כזו על מד"א (היא עשתה איזה 500 שעות) ומלבד זאת, היא חגגה 16 קיציים – היה לה יום הולדת. שהיא עלתה לבמה אני וסטאר ועוד שתי בנות מהכיתה שלי שרנו לה "היום יום הולדת, היום יום הולדת" ומשום מה כולם הסתכלו עלינו בצורה מוזרה ...

.אחרי הטקס אמרנו לה מזל טוב והבאתי לה את הברכה היפה שהכנתי לה (עם צבעים ותמונות והכל). ואז חזרנו לבית ספר. המחנכת שלי החליטה להבריז, כרגיל. אז אני וסימפל עלינו למעלה לבקר את סמארט וסמייל, והם היו היחידים בכיתה, בקושי למדו. ואז אני וסימפל רצינו לקבל את התעודות זהות. אחרי שהסתובבנו בין המזכירות, לחדר מורים, הסתבר שהתעודות אצל ילדה מהכיתה שלי. הלכנו לחפש אותה, ומשום מה סימפל החליטה שהיא צריכה ללכת לאשכול פיס ואנחנו צריכות לחכות לה שם. אז חיכינו שם איזה שעה. בנתיים ראיתי את אחותי והחברים שלה חוזרים ממירוץ גולני שלהם. ואז סימפל הייתה צריכה ללכת לשיעור ספורט ואני הברזתי (כרגיל). חזרתי לבית ספר, ואז אני רואה שאותה ילדה הייתה בעצם בבית ספר כל הזמן! הלכתי למזכירות, לקחתי את התעודת זהות שלי וגם את של סימפל, והסתובבתי בבית ספר. הלכתי לחפש את סמארט וסמייל, ואז עשיתי טעות, הראיתי לסמייל את התעודות שלנו. סמייל לקח את התעודה של סימפל והראה אותה לכולם. הוא אפילו הכניס אותה לפה שלו! ואכל אותה! בסופו של דבר הוא נתן לי אותה...ואז הוא התחיל לדבר עם האקס וסמארט כבר הייתה צריכה לחזור לשיעור.

יצאתי מבית ספר וחשבתי מה לעשות. ואז ראיתי את אנרג'י וסטאר. והלכתי איתן לבית של סטאר. אנרג'י נורא התלהבה מהברכה של סטאר וממה שהיא הביאה לה ליומלדת. ואז סימפל באה והיא הייתה עצבנית על זה שלקחתי לה את התעודה. והיא שמעה שסמייל הראה את זה לכולם. אז הייתי צריכה להכחיש כדי שהיא לא תהרוג אותי. ואז חזרנו לבית ספר והמורה כצפוי לא באה. אז לא ידענו את ציוני המגן שלנו. ואז הלכתי עם סטאר ואנרג'י לחטיבה – וואו כמה זמן לא הייתי שם. היה לי דז'ה וו קטן. אחחח הנוסטלגיה.

אח"כ הלכתי לאנרג'י. ראינו טלווזיה והיא דיברה בטלפון ואז הלכנו לישון. סטאר ואנרג'י נרדמו מהר, ואני נימנתי לי....ואז באו החברות הפאקצות של אנרג'י ממד"א ואחרי שעה וחצי לערך הלכתי הבייתה. באתי הבייתה, דיברתי עם איינג'ל שלושת רבעי שעה ואז באתי אליה הבייתה.

אתמול בלילה- בערך בחצות, סימפל התקשרה אליי. הייתי חצי מסטולה ועוד בחלום שלי...ואז קלטתי שזו היא. הייתי בטוחה שמשהו קרה, ומה מסתבר? היא רצתה שאני אגיד לסטאר שתגיד למורה שלהן לאנגלית שהיא לא תבוא כי היא מחדשת את הויזה בשגרירות. בחיי, אין גבול לחוצפה. היא לא יכלה להתקשר יותר מוקדם? או לחכות לבוקר? או לשלוח הודעה? או יונת דואר? או איי מייל? אבל למה לעזאזל ב-12 בלילה שאני, מה לעשות, ישנה.

היום הברזתי משיעור מתמטיקה, ורציתי מאנגלית. אבל בסוף לא הברזתי. והצטערתי על זה. אני ממש נעשית מבריזנית כרונית שזה מפחיד.......(ד"א שמתי לב שיש פה יותר מדיי את המילה "ואז". אל תתייחסו לזה, אחרי 4 שעות כימיה השכל שלי לא כמו שהוא היה פעם)