שעון העצר מתקתק, ומחר אני מסיימת ללמוד. אבל עד שאני אגיע לחופש המיוחל, יש לי עוד בגרות אחת בכימיה לעבור.

ביום שלישי שוב היה תגבור בכימיה. הפעם על שעת אפס. היא לימדה חומר חדש ובאופן מפתיע הצלחתי להבין אותו. אחרי כימיה, פגשנו בדרך לבניין שבו אנחנו לומדים את ניים 2. יום שלישי בלילה הוא נסע לארה"ב והוא לא חוזר. נפרדנו ממנו. למען האמת, זה דיי מוזר שיותר לא נראה אותו. הוא לא היה ידיד מי יודע מה קרוב שלי, אבל בכל זאת, הוא היה יוצא איתנו והיינו מדברים...ועכשיו....עכשיו לא נראה אותו יותר בחיים. זה מוזר. בכל אופן, הלכנו לשיעור ביולוגיה, ובקושי היו תלמידים. אז לא עשינו כלום, המורה עשתה "משוב" ועוד כמה ילדות פשוט התחילו לשיר את שירי המשצ"ים שלהן. בשיעור השני איזה ילד אחד עשה את ההרצאה שהוא היה אמור לעשות...וזהו. שיעור ביולוגיה אחרון. לשיעור תנ"ך היו רק 7 ילדים, והמורה לימדה קצת, אבל  רוב הזמן היא דיברה איתנו, ושיחקנו איתה "ארץ עיר". שיעור תנ"ך למופת.

בערב היה לי שיעור פרטי בכימיה. מלמדת אותי בת של מורה למתמטיקה של 5 יחידות בבית ספר שלנו, והיא מזה עשירה!!! בכל אופן, היא לימדה אותי ופתאום הבנתי את כל הנושא של מבנה וקישור. פשוט הבנתי את הכל. זה לא כזה קשה כמו שחשבתי.

אתמול התחלתי ללמוד רק ב-11, אבל בכל זאת קמתי מוקדם כדי לא לעורר חשד. ההורים שלי התחילו לקלוט את עניין ההברזות שלי. אבל פשוט קשה להם להבין, שזה כבר סוף שנה, המורים לא מלמדים, התלמידים לא באים, ואין שום טעם שאני סתם אשב בכיתה ואבהה במורה. וחוץ מזה, זה לא נקרא "הברזה" כי גם המורים וגם התלמידים לא באים ולאף אחד אין כוח ללמוד/ללמד. עדיף שאני אהייה בבית הנחמד שלי במקום להתבשל בכיתה. אז הלכתי לתגבור, היה בסדר. מה כבר יכול להיות שונה בכימיה? אחרי הצהריים הלכתי לאיינג'ל.

היום היה לי תגבור. שעת אפס ושעה ראשונה. אחרי זה באתי הבייתה. ניסיתי לסדר את המחשב.

ברגעים אלו נודעה לי הודעה מזעזעת בקשר לבית ספר המסריח שלי. לא מספיק שמבטלים מיקוד ושעות אפס (כי נלמד בצהריים), לא מספיק שרמת המבחנים במתמטיקה תעלה, לא מספיק שאת השכבה שלנו ארגנו בצורה גרועה ואנחנו השכבה הכי גרועה שיש, שהייתה ותהייה אי פעם, לא מספיק שצריך עוד חמישה ספרים בכימיה, לא מספיק שיש מבחן באנגלית בתחילת השנה, עכשיו גם מחזירים לנו את התלבושת האחידה!!!! המחשבה ששוב אצטרך ללבוש את אותן חולצות מגעילות , עושה לי רע! כל החטיבה שנאתי את התלבושת הזאת, הייתי מקבלת מכתבים על תלבושת, כל החטיבה חיכיתי ליום המיוחל שבו אוכל ללבוש מה שארצה...ועכשיו ביטלו את זה! אני לא רוצה להיות כמו כולם! אני רוצה להתלבש לפי טעמי האישי! לא בחולצות מגעילות! אני לא מוכנה לבזבז כסך על חולצות שבמילא עוד שנה וחצי ילכו לזבל. התלבושת סתם מבזבזת את כספי הציבור! הרי במילא ההורים יצטרכו לקנות בגדים, כי אף אחד לא ילך עם תלבושת אחרי הצהריים! זה כל כך מעצבן! אני מוחה על התלבושת!!!!!!
אני שונאת את הבית ספר שלי.