יש את התוכנית הזו בערוץ 10, מתי נתנשק. יש שם את הדמות הזו, רונה, שהיא, איך לומר, מכוערת, אבל ממש. ודווקא איתה אני הכי מזדהה.

כשכולם רק פוגעים בה רק בגלל איך שהיא נראית, שישר מתייחסים לחיצוניות שלה... זה ממש עושה לי כואב בלב.

אני יודעת שאנשים (גם אני) שמים לב בעיקר לחיצוניות, אבל עדיין, זה כל כך נוגע.

כי למרות שהיא מכוערת, היא עדיין רוצה שמישהו ייגע בה, והיא רוצה לעשות סקס טוב, ושיאהבו אותה ושלמישהו יהיה אכפת. והיא נפגעת כשפוגעים בה.

וזה פשוט... הכי פוגע בעולם שמישהו מעליב את המראה החיצוני שלך. כי מגיל אפס בערך, מחנכים אותנו שרק ליופי יש משמעות. בעיקר בנות. שליפות יותר קל בחיים.

ואת הכי רוצה להיות הילדה הכי יפה בגן.

ותמיד קינאתי בבחורות יפות. כי תמיד רציתי להרגיש איך זה שרק מסתכלים עלייך ומחייכים אלייך כל היום, ואיך זה להיות מסובבת ראשים.

תמיד תהיתי איך זה להרגיש שאת יפה.

וזה לא שאני מכוערת, ויצאתי עם בנים, ומתחילים איתי... ויש אנשים, פה, באינטרנט, וגם קצת בחיים האמיתיים שמחמיאים לי, שאומרים שאני יפה, יפהפייה, מיוחדת וכל זה...

אבל אני לא מרגישה ככה.

כי אני זוכרת רק את הדברים הרעים.

כי לצד התגובות המפרגנות פה, הייתה גם תגובה של "חשבת לעשות ניתוח אף?" וברור שזה נכתב ע"י "ללא שם", מחוסר טאקט או מקנאה או בעיקר מטמטום, אבל זה מעליב. לכמה שניות זה מעליב נורא. ברור שבאינטרנט שאתה מעלה תמונה אז אתה חשוף גם לביקורות לא טובות, אבל פה, בבלוג שלי?

והיה איזה מישהו. שאמר עליי דברים נוראיים. אבל באמת. המישהו הזה זה מישהו ששכבתי איתו. הוא לא היה חבר, ואני מדגישה- זה הוא שיזם (כאילו שזה בכלל משנה). והוא אמר עליי שאני ממש מכוערת, ושהוא לא היה נוגע בי בטלפתיה או הברקה אחרת מסוג זה.

וזה, זה הכי גורם לי להרגיש מגעיל. ודוחה. ידעתי את זה רק אחרי המעשה... וזה גרם לי להרגיש. אם אני אראה אותו- אני אצרח עליו "באיזו זכות?" זה פשוט גורם להרגשת גועל נפש.

זה בסדר, לא כולם חייבים לאהוב את איך שאני נראית, אבל אם אתה לא אוהב- אז אל תתקרב אליי.

אני לא חושבת שסיפרתי את זה למישהו בעבר.

וזה השאיר לי כזו צלקת. כי כל אמרת שפר כזו מעליבה ומכאיבה וננעצת כמו סיכות קטנות.

אני רק רוצה להרגיש פעם אחת מיוחדת. רק להרגיש מוערכת, אהובה, חשובה. כי רוב הזמן אני מרגישה כמו סתם אחת, לא יפה במיוחד ולא כלום. רוב הזמן אני מרגישה ככה ופשוט מדחיקה את הכל, כי אני בעיקר לא. אני לא יפה ואני לא חכמה ואני לא מוצלחת ואני לא נחמדה ואני לא מצחיקה ואני לא שנונה ואני לא כותבת כבר כמו פעם ואני לא אחת שכולם אוהבים ואני לא מוכשרת כמו האחיות שלי ואני לא כלום.