חדר משלי – ארקדי דוכין

יש לי חדר משלי
ובחדר יש אור
זה כרגע לא אני
או אני בשחור.

זה נמשך כמעט שבוע
או כבר כמה ימים
אם תשאל אותי מדוע
זה עמוק בפנים.

תתגבר תתגבר
כך אומר לי הקול
להיפגע וליפול
כל אחד יכול
לכולנו מותר
להיות חלשים
לא לאטום אזניים
לא לעצום עיניים
לא לעזוב ידיים
גם בימים קשים
אפילו בימים קשים.

יש לי חדר משלי
ובו אני נח
כמה כל זה ימשך
כמה שמוכרח.

בינתיים זה שבוע
או כבר כמה ימים
אם תשאל אותי מדוע
זה עמוק בפנים.

תתגבר תתגבר
כך אומר לי הקול
להיפגע וליפול
כל אחד יכול
לכולנו מותר
להיות חלשים
לא לאטום אזניים
לא לעצום עיניים
לא לעזוב ידיים
גם בימים קשים
אפילו בימים קשים.

אני כותבת עכשיו בחדר שלי, נחנקת משעמום. עוד כמה שעות אעביר את הכתוב על דף המשבצות אל המחשב.

ביום חמישי בערב הלכתי לאיינג'ל, יותר נכון אל הבית של סבתא שלה. היא נמצאת שם כי אמא שלה טסה לחו"ל והיא לא רוצה שהיא תישאר לבד. סבתא שלה גרה בעיר קרובה לשלי, והבית שלה לא ממש רחוק מהבית שלי. אני קצת מכירה את הסביבה, מאחר והקוסמטיקאית שלי גרה כמה רחובות סמוך, וגם סמארט הסבירה לי איך להגיע. דווקא הגעתי מהר ובקלות. אני ואיינג'ל צפינו קצת בטלוויזיה, ואז סמארט באה. היא חזרה יום לפני מאנגלייה. היא הביאה לנו מתנות. ארנק קטן שחור של נייק. היא פשוט גאון. רק לפני שבוע אמרתי לאמא שלי ולאחותי שאני צריכה ארנק חדש. הטלווזיה דלקה ברקע ומדיי פעם צפינו בה, אבל רוב הזמן דיברנו. אחרי שסמארט הלכה, אני ואיינג'ל רקמנו תוכנית, שנועדה לשדך בין שאי לסמארט. בתור התחלה, צריך לומר לסמארט שאני לא מאוהבת או משהו כזה בשאי. אח"כ, שאי יאמר לסמארט שהוא מאוהב במישהי, ואז נדבר איתה בדרך אגביות ובסתמיות על הנושא, ונבחון את תגובתה. אם היא מראה קנאה, זה אומר שהיא מרגישה כלפיו משהו. ואז נמצא דרך לשלוח את שאי לומר לסמארט את מה שהוא מרגיש. שאני מעלה את זה על הכתב, זה נשמע לי ממש טיפשי.....בערך באחת וחצי החלטתי לחזור הבייתה.  ובמקום ללכת הבייתה הלכתי לאיבוד. סיטואציה מאוד לא נעימה, ללכת לאיבוד במקום לא מוכר ברבע לשתיים בלילה. אחרי כמה סיבובים ברחובות שהובילו אותי לשום מקום, איתרתי את הרחוב שבו הקוסמטיקאית שלי גרה, הלכתי עד לביתה, ואז חזרתי הבייתה. מסתבר שפשוט טעיתי בכיוון. הרגשתי מאוד מטופשת.

אתמול שוב הלכתי לאיינג'ל, לבית האמיתי שלה הפעם, כשבאתי היו שם סמייל וסטאר. ישבנו במטבח ומאוחר יותר הגיעו סמארט ועוד ידיד שלי, ע'. רוב הזמן סמייל סיפר חוויות שלו מאילת והראה לנו תמונות. במהלך כל הערב, סמייל פשוט התנהג כלפיי בצורה מגעילה. אני כבר מתחילה לשנוא אותו. בערך ב11 וחצי סטאר וסמייל הלכו לעוד "חברה" שלנו – א'.  כעבור שעה בערך ע' הלך, ונשארנו סמארט איינג'ל ואני לדבר ולאכול גלידה. בשתיים, כשסמארט הלכה הבייתה, אני ואיינג'ל הלכנו לא'. בהתחלה היא התבלבלה בכיוונים וחשבו ששוב אני הולכת לאיבוד. אבל בסוף מצאנו את הדרך הנכונה. שבאנו לתוך הבית, היו שם דיי הרבה ילדים שאני לא ממש מכירה והתחלתי להרגיש לא נוח ולא שייכת. אני ואיינג'ל עברנו למרפסת ששם היה אוויר. רוב הזמן דיברנו עם האנשים שבאו למרפסת, ודיברנו בינינו לבין עצמנו – בעיקר על שאי. איינגקל אמרה שהוא נשמע ממש עצוב וחסר התלהבות. אני חייבת לדבר איתו לבדוק מה קרה לו...הוא תמיד מעודד אותי שאני עצובה, וכואב לי לשמוע שהוא עצוב. הוא בין המעטים שבאמת אני אוהבת ובאמת אכפת לי מהם. שלחתי לו הודעה בשלוש ומשהו בלילה, אבל הוא לא ענה. בערך בארבע וחצי סקורפיו ועוד כמה החליטו שהם הולכים הבייתה אז הלכתי איתם. ירדנו במעלית, וכמה בנים מבחוץ תקעו אותנו. איכשהו הם גרמו למעלית להיפתח ולדלת החיצונית לא להיפתח. וסקורפיו עוד סגרה את האור וזה העצים את אפקט הפחד. שבסופו של דבר יצאנו מהמעלית, איזו שכנה התחילה לנבוח ולצעוק עלינו. האמת, היא צודקת. בחמש וקצת הגעתי הבייתה והלכתי לישון.

היום רוב היום ישנתי והסתכלתי בטלוויזיה. לא מזמן באו אלינו אורחים, מס' חברים של ההורים שלי. לאחד מהזוגות שם יש ילדה שאני והאחיות שלי מחבבות במיוחד, כי היא קצת בהמה. בכל אופן, אותה אחת נכנסה לי לחדר בדיוק שמיינתי את החומר הלימודי שלי, והתחילה לחפור. עכשיו אני תקועה בחדרי, משעמם וחם לי. דיברתי לא מזמן עם סטאר בטלפון, שיחה קצרה יחסית, גם בגלל שהיה רעש וגם בגלל שכבר אין לנו ממש על מה לדבר.

ביום שני בבוקר כל המשפחה נוסעת לארבעה ימים לקיבוץ צובה ליד ירושלים. אני לא עוד לא החלטתי אם אני באה או לא. לא ממש בא לי ללכת כי אני בטח אמות משעמום. טוב נו נראה כבר.
שבוע טוב!
 

שאי

____(השם שלי)

אני

מה?

שאי

אנחנו צריכים לדבר

אני

על...?

שאי

על משהו שיביך אותך לשמוע

שאי

ואני רוצה לבקש סליחה מראש אם אני אפגע בך..

אני

טוב....

אני אשתדל לא להיות מובכת....

שאי

זה משהו שאת כנראה לא תצפי לו.... אבל אני חייב לספר לך בכל זאת... למעני ולמענך ולמען כולם...

אני

טוב....

רק תגיד את זה!

שאי

זה בקשר אלינו

שאי

אליי ואלייך

אני

מה איתנו?

שאי

אני יודע שאת מרגישה כלפיי משהו

שאי

את פה?

אני

כן אני פה

שאי

זה נכון שאת מרגישה כלפיי משהו?

אני

בערך

שאי

אוקיי...

שאי

אז.... אני לא יודע כ"כ מה להגיד...

אני

איך...ידעת?

שאי

 קודם תבטיחי לי שלא תכעסי על מי שסיפר לי את זה... מי שסיפר לי רק רצה שאת תהיי מאושרת והיה מאוד חשאי...

אני

לא אני לא אכעס עליו......

שאי

___(איינג'ל)

אני

אוקיי...

אני

מתי...?

שאי

היא באמת רק רצתה לעזור לך... אז בבקשה אל תכעסי עליה

אני

אני לא כועסת

שאי

יופי...

שאי

עכשיו... בקשר אלינו...

אני

אבל מתי היא אמרה לך את זה?

שאי

אה... כשהיה בי"ס... אני לא זוכר בדיוק מתי

אני

זה היה מזמן?

בסוף השנה?

מתי בערך?

שאי

אני ממש לא זוכר... סורי

אני

טוב נו.....

שאי

עכשיו... בקשר אלינו

אני

אה?

שאי

שוב, אני מאוד מאוד לא רוצה לפגוע בך אבל אני חייב להיות כנה איתך...

אני

אתה לא פוגע...

שאי

אני אוהב אותך אבל רק בתור ידידה

 אני

ידעתי את זה

שאי

יופי... פשוט חשבתי שיהיה יותר טוב אם אני אספר לך ונהיה גלויים בקשר לזה

שאי:

ויש עוד משהו... משהו שאת לא מודעת אליו

אני

אני יכולה גם להיות כנה שנייה?

שאי

כן...

אני

רגע

איזה משהו?

שאי

קודם תגידי את את מה שאת רוצה להגיד

שאי

מה רצית להגיד?

שאי

?

אני

אמממ טוב זה דיי מוזר

אבל....

אמממ

אמממ

חכה רגע אני מנסחת את זה

שאי

___(השם שלי)???? תגידי בבקשה את מה שרצית להגיד.... אני רוצה ש"נשים את כל הקלפים על השולחן"

שאי

אוקיי...

שאי:

?

שאי

___?(השם שלי)

שאי

??????????

אני

טוב אז ככה

לפעמים קורה לי שאני מבלבלת בין אהבה לידיד לבין אהבה אמממ אהבה ממש

יכול להיות שזה מה שקרה

כאילו חשבתי שנדלקתי עליך או משהו כזה

אבל עדיין

אני לא "אוהבת" אם אפשר לקרוא לזה ככה

באותה עוצמה כמו שאני אהבתי...אנשים אחרים

אז יכול שזו אהבה לידיד

אני לא יודעת איך להסביר לך את זה...

שאי

אה... אוקיי

שאי

כן... האמת גם לי זה קורה כל הזמן, שאני מבלבל בין אהבה כזאת וכזאת

שאי

אז יופי... אז אני מניח שהכל בסדר בינינו?

אני

כן

זה דיי עבר לי...

שאי

יופי...

אני

ואיזה משהו שאני לא מודעת אליו?

שאי

אוקיי... זה משהו שאני מספר לך בגלל שהוא קשור אלייך בעקיפין.... יותר נכון, קשור למישהו אחר שהמישהו הזה קשור אלייך

אני

טוב

אבל תגיד

שאי

אוקיי... אבל קודם תישבעי לי שאת לא מספרת את מה שאני אומר לך לאף אחד, אפילו לא ל___(סטאר), החברה הכי טובה שלך! לאף אחד!

אני

נשבעת!

שאי: אוקיי...

אני

ספר...

שאי

אני חושב שאני עדיין אוהב את __(סמארט)

אני

תיארתי לעצמי

שאי

מה, זה כזה ברור?

אני

קצת...

שאי

אני לפחות מסתיר את זה טוב? כשאני לידה?

אני

כן אתה מסתיר את זה דיי טוב

שאי

לפחות זה

שאי

עכשיו ככה..

אני

כן?

שאי

קודם כל, לא סיפרתי לך עד עכשיו שאני יודע שאת מרגישה כלפיי משהו בגלל שהעדפתי לא לפגוע בך... אבל פשוט כשהייתי לידך השתדלתי לשים לב שאני לא אולי שולח מסרים שיגרמו לך לחשוב שאני כן מרגיש כלפייך משהו...

אני

עזוב את זה ___(שאי)

אני ידעתי שאתה אוהב אותי רק בתור ידידה......

ודיי ידעתי את זה

את מה שאתה אומר כרגע

שאי

אבל עכשיו העדפתי לספר לך... גם כדי שנהיה כנים לגמרי וגם בגלל שאת קשורה לעניין של __(סמארט) בעקיפין

אני

איך בדיוק אני קשורה לזה?

שאי

אני ביקשתי מ___(איינג'ל)  שתעזור לי בעניין של ___(סמארט)אבל היא אמרה שלא נוח לה לעזור לי כשהיא גם יודעת שאת מרגישה כלפיי משהו

אני

אל תדאג

זה בסדר מצידי

באמת

שאי

באמת?

שאי

 יופי!!!!!!!

שאי

תודה :)

אני

באמת...

___(שאי) תבין

אני אומרת לך את מה שאני אומרת

לא כדי לצאת אחת שלא רוצה להראות שהיא נפגעת

אבל סה"כ אתה הידיד הכי טוב שלי

וזה יהייה מוזר...אם היה בינינו משהו

תמיד אמרתי את זה

שאי

באמת? אני הידיד הכי טוב שלך?

אני

כן....

שאי

:)

שאי

חשבתי שזה ___(סמייל)

אני

ממש ממש לא

שאי

 אה.. אוקי

שאי

אוקיי

 אני

מה הלאה עם ___?(סמארט)

שאי

שנייה עם ___(סמארט)

אני

אה...

אני

אני יכולה לדבר על הנושא הזה עם ____? (איינג'ל)

שאי

קודם כל, תבטיחי לי רק שאם תגלי במקרה שאת כן מרגישה כלפיי משהו אז תספרי לי... עדיף שתהיי כנה אם זה יקרה בעתיד

שאי

או שבעצם אם יותר נוח לך לא לספר אז אל תספרי... איך שאת רוצה

אני

אני אגיד לך....

שאי

טוב

אני

אבל מה עם ___?(סמארט)

שאי

ועכשיו, בקשר ל___(סמארט).. את מסכימה אז ש___(איינג'ל) תעזור לי?

אני

אין בעיות

אם זה יצליח...אני אהייה הראשונה שאאחל לכם מזל טוב

שאי

יופי... תודה!

שאי

את יכולה לדבר עם ___(איינג'ל) כבר

אני

אבל אני יכולה לדבר על הנושא הזה עם ___(איינג'ל)?

כאילו על הקטע שאתה אוהב את ___(סמארט)?

שאי

כן... אבל רק איתה

שאי

תבטיחי לי שלא תספרי על זה לאף אחד! אני רוצה סודיות מוחלטת

אני

אני לא אגיד לאף אחד

רק היומן שלי יידע מזה:))

ומפה לשם זה נמשך....כבר לא מעניין....אבל בקיצור סיפרתי לו על הבלוג הזה. נו מה אכפת לי. שיידע ממנו.

מסקנות שיחה:

אני מרגישה הרבה יותר טוב. עכשיו. תמיד הרגשתי את זה...... תמיד ידעתי שהוא אוהב אותי בתור ידידה. ואיכשהו, אף פעם לא ידעתי מה * בדיוק * אני מרגישה כלפיו. ידעתי שזו הייתה אהבה, אבל לא ידעתי איזו. זו הייתה אהבה לידיד ומשום מה חשבתי שנדלקתי עליו. יכול שכן, שבאמת נדלקתי עליו....אבל הוא הידיד הכי טוב שלי וזה דיי מוזר...אם אני והוא...ביחד. וגם מה שהרגשתי כלפיו, לא היה בעוצמה כזאת כמו שאהבתי אנשים אחרים..... ופתאום, שאמרתי לו את זה, וכל השיחה הזאת באופן כללי, הרגשתי שזה כל כך נכון.....הרגשתי שזה מה שבעצם ידעתי בתוך תוכי ולא אמרתי את זה בקול.... בכל אופן, כבר הספקתי לדבר עם איינג'ל....וגם אמרתי לה את מה שאני אגיד עכשיו: אני רק רוצה שהוא יהייה מאושר ואם יהייה לו טוב עם סמארט והוא אוהב אותה....אז אני לא זאת שאעמוד בדרכו..... זאת הגישה הכי טובה....

הלכתי לחפש ממרח שוקולד. תכף אשוב.

בוקר.

בעצם זה לא היה ממש בוקר, כשקמתי היום והסתכלתי על השעה בסלולרי. השעה הייתה שתיים ועשרים. אני מתחילה לאהוב את החופש הזה. אבל שהוא ייגמר אני לא יודעת איך אני אחזור לשגרה מרוב שאני לא יכולה לישון לפני 4 בבוקר.

קמתי.

צחצחתי שיניים.

הלכתי לקרוא עיתון.

הלכתי להתקלח.

אכלתי.

שמעתי מוסיקה.

ברבע לארבע סטאר התקשרה. היא ביקשה שאני אבוא אליה. אז באתי.

השתלטתי לה קצת על המחשב. אח"כ הלכנו לקניון ביחד עם אחותה. סטאר חיפשה מכנסי גלישה. הסתובבנו בכל מיני חנויות אבל לא מצאנו. שמתי לב שהמחירים ממש יקרים.....216 ₪ למכנסיים! שבקושי יש בהם בד! זה קצת מוגזם.... הסתובבנו בקניון ואז חזרנו הבייתה. שוב השתלטתי לסטאר על המחשב. היא בנתיים התקשרה לא' שהייתה באילת ביחד עם סמייל וש' ועוד ילדה מהכיתה שלי לשעבר ועוד שני בנים. בכל אופן היא דיברה עם סמייל, והחכם הזה מרח על עצמו מקדם הגנה, ישב בשמש, והוא נשרף בכף הרגל. והוא לא יכול ללכת ולנעול נעליים. והוא בזבז את רוב הכסף שלו על בגדים.  בכל אופן הם נורא נהנים, והם פוגשים הרבה ילדים מהשכבה שלנו. ואז ראיתי טלוויזיה ואז סקורפיו והחבר של סטאר באו ביחד עם הכלב של החבר. החבר שלה הסתפר! קודם היו לו שער ארוך ועכשיו אין לו! אבל זה ממש יפה. הוא נראה יותר נורמלי ככה. טוב ירדנו למטה והיינו קצת במטבח ואז הם הלכו. עלינו למעלה, לחדר של סטאר וראינו "אהבה מעבר לפינה". זה משעמם ודפוק אבל בכל זאת אני רואה את זה. ושזה נגמר הלכנו להביא אוכל ולראות "משחק החיים". זה אשכרה מצחיק. בכל אופן, לא ראינו את עד הסוף כי הלכנו להופעה של הלהקה הייצוגית של היישוב שלנו שהחבר של סטאר וסקורפיו שרים בה בין השאר. בכל אופן, הלכנו לאיפה שההופעה התקיימה – באמפי פארק שביישוב שלנו. דיברנו קצת עם החבר של סטאר ואז הלכנו לשבת. בדיוק היה "שירה בציבור". איזה אחת מעצבנת שרה שם כל מיני שירי ארץ ישראל ישנים ורק חיכינו שזה ייגמר. רוב האנשים היו מבוגרים וחשבתי שהמורה שלי לכימיה הייתה נורא נהנית שם. ואז עלתה הלהקה. והם התחילו לשיר ואיזה מישהי שם אמרה שהם יחרגו מהרפטואר הרגיל שלהם וישירו שירים שונים במקצת ואז איזו אישה בקהל אמרה "הגיע הזמן". הם שרו שני שירים, ואז הלהקה של הילדים הקטנים (יש להקה עם ילדים עד כיתה ו') שרו שיר, ואז שתי הלהקות שרו ביחד. אח"כ אני וסטאר הלכנו מאחורי הקלעים ואז הלכתי הבייתה וסטאר עוד נשארה שם.

עכשיו חצות ורבע. משעמם לי. אני מדברת עם איינג'ל. שאי נמצא ב"אוקפיוד". הוא כתב שהוא מאוד עסוק ולא להפריע לו. אבל אני בטוחה שהוא רק משחק במחשב. הוא לא עושה שום דבר.

אני רעבה.

רגע אני אביא לי אוכל.

חזרתי.

לא היה לחם אבל הייתה חלה. אני שונאת לחתוך חלה. אני תמיד חותכת עקום. בכל אופן הכנתי לי שני סנוויצ'ים עם קוטג' זיתים ועגבניה. באופן חד פעמי שמתי את הסכין ואת הצלחת הקטנה שעליה חתכתי את העגבנייה במדיח. המדיח במרפסת כביסה וזה ליד המטבח, אבל אני תמיד בלילה שמה את הכלים בכיור. אני פשוט מפחדת להיכנס למרפסת כביסה. אני מפחדת שיקרה לי משהו. אמממ זה דיי טעים. שנה הבאה אני אקח לי ככה לבית ספר.

אוי. נגמר.

לא נורא עכשיו אני לא רעבה.

מסתבר ששאי בעצם פותר לאיינג'ל תרגילים במתמטיקה. יש להם תרגילים לחופש. גם לי יש תרגילים. אבל אין לי כוח לפתור אותם.אני לא אפילו לא זוכרת איך. ויש לי עבודה בתנ"ך. אבל גם אותה אין לי כוח לעשות. זה משעמם. אני יודעת שאני צריכה להתחיל לעשות את השיעורי בית. טוב נו אני אעשה אותם חודש הבא.

טוב אני אפסיק לכתוב עכשיו.

אני סתם חופרת.

לילה טוב.    

שעת תחילת השאלון: 22:54
1.שם: חסוי
2. גיל: עוד חודשיים 16
3. תאריך לידה: 26.9.87
4. כינוי: הא?
5. תכונה טובה: כולי מלאה רוע

6 תכונה רעה: יותר מדיי

7 חולשה: גורים
8. אובססיות: בנים
9. פדיחה: מדחיקה

 10. כאב: בגידה פרידות וריבים

11. משאלה: אושר
12. זיכרון רע: מדחיקה
13. זיכרון טוב: הפעם הראשונה שלי
14. זיכרון הילדות הכי חזק שלך: מלחמת המפרץ
15. געגוע: אליו
16. פחד:  מוות
17. את\ה לעולם לא רוצה לשמוע שוב: "תגבור מחר בשעה אפס ראשונה"

 18. קמיע (אם יש): אין
19. החג האהוב עליך: פורים ופסח
20. אוכל מועדף: מתוק

 21. המאכל שאת\ה שונא\ת ובחיים לא תסכים\י לאכול: חצילים ותרד

 22. שתייה מועדפת: מים
23. קינוח מועדף: עוגה
24. ממתק מועדף: שוקולד
25. עוגה מועדפת: שוקולד, גבינה
26. צבע מועדף:  כחול סגול ואדום
27. חיה מועדפת: חתולים וגורי לברדור
28. חיות מחמד (אם יש): פעם היו לי דגים

 29. ספורט מועדף: ללכת למטבח
30. מספר מזל: אין
31. ספר:  הארי פוטר
32. סרט דיסני מועדף:  הכל
33. סרט: הצלצול
34. שחקן\ית: אין
35. זמר\ת: אין משהו מיוחד
36. סדרה מועדפת: סקס והעיר
37. מקצוע אהוב: ביולוגיה
38. מקצוע שנוא: לשון
39. מקום בעולם: ניו יורק, אמסטרדם ולונדון
40. המעשה הכי נועז שעשית: אמממממ
41. המעשה הכי טיפשי שעשית: להשתכר לפני המגן בכימיה

 42. פריט לבוש מועדף: ג'ינס

 43. ההמצאה של כל הזמנים: מוסיקה
44. עונה: כל עונה והיתרון שלה
45. את\ה מאמין\ה בגורל?: כן.
46. את\ה מאמין\ה בה'?: כן
47. גלידה : שוקולד ווניל עם פצפוצי שוקולד
48. שקיעה או זריחה?: שקיעה
49. בליינד דייט – בעד או נגד?:  נגד
50. ג'ינס או סתם מכנסיים?: ג'ינס
51. בזבזן\ית או חסכן\ית?: בזבזנית
52. מלפפון או עגבנייה?: עגבנייה
53. קור או חום?: חום
54. לישון או לקום?: לישון
55. חוף או הרים?: חוף
56. קרמבו – וניל או שוקולד?: איכס! שונאת קרמבו!
57. תות או בננה?: תות

 58. חולצה מכופתרת או רגילה?: מכופתרת. הכי סקסי;-)
59. שיר שגורם לך לצחוק: כל שיריה של בריטני ספירס
60. שיר שגורם לך לבכות:  Goo Goo Dolls - Iris
61. השיר של כל הזמנים: Metallica - Nothing Else Matters
62. שיר שמזכיר לך את הבן אדם שאת\ה אוהב\ת: Rolling Stones - Angie

 63. שיר שאת\ה רוצה שיושמע בחתונה שלך: Frankie Goes To Hollywood - The Power Of Love
64. שיר שאת\ה רוצה שיושמע בהלוויה שלך: Red Hot Chilly Pepers - Under The Bridge

 65. שיר שאת\ה אוהב\ת היום, אבל לא היית מכיר\ה אילולא חבר\ה: אין לי מושג

 66. איך היית מתאר\ת את עצמך? (חיצונית, התנהגותית, וכו'): קטנה קטנה אבל יש בי המון

 67. שמות החברים הכי טובים שלך: הם יודעים מי הם
68. הגלידה הכי טעימה: שוקולד ווניל עם פצפוצי שוקולד לא הייתה כבר שאלה כזאת?

69. מהן התכונות שאת\ה הכי מעריך\ה בחבר\ה הכי טוב\ה שלך?: הכל

 70. מתי התחברת לראשונה לרשת?: תחילת כיתה ט'.
71. לאילו אתרים את\ה גולש\ת כשמשעמם לך?: מה שיש לי במועדפים

 72. באילו פורומים את\ה קורא\ת באופן קבוע?: חסוי
73. מה הכינוי שלך ברשת ומה הסיפור מאחוריו?: יש לי כל מיני כינויים. אני אוהבת לחשוב על כינויים מיוחדים כאלה.....

74. האם יש כזה דבר אהבה ממבט ראשון?: לא

 75. באיזה פורומים את\ה משתתף\ת?: סודי
76. כשאדם מאוהב בך, ואת\ה לא, איך זה משפיע עליך?: מחמיא

 77. מה הדבר שהכי מושך לדעתך אצל בני המין השני?: עיניים, תחת, פנים

 78. יש לך חבר\ה?: לא
79. כמה אחים ואחיות יש לך?: 2

 80. אם אחיך\אחותך לא היו בני משפחתך, אלא סתם אנשים בגילך, היית מתחבר\ת איתם? למה?: לא כי הן קרציות...סתם. אבל סביר להניח שלא כי אין לנו משהו במשותף

 81. מה הדבר הראשון שאת\ה עושה ברגע שאת\ה קם\ה בבוקר?: פוקחת עיניים

 82. מה הדבר האחרון שאת\ה עושה לפני שאת\ה הולך\ת לישון?: שומעת מוסיקה

 83. מהם התחביבים שלך?: להתנחל אצל אנשים בבתים
84. את מי היית לוקח\ת לאי בודד?: חברה טובה
85. שאת\ה נוסע\ת לכמה ימים, מהם הפריטים שלעולם לא תשכח\י בבית?: דיסקמן

86. אם היית חיה, איזו היית בוחר\ת להיות?: חתול
87. בוקר, צהריים או ערב?: ערב
88. מה הדבר שאת\ה הכי רוצה לקבל?: חיים?

 89. מהי הארוחה המועדפת עליך ביום?: לילה

 90. אם היית מוצא\ת להורג, מה הייתה הסעודה האחרונה שהיית מבקש\ת?:  כל מה שמשמין
91. מהו החפץ הכי חשוב לך?: הדיסקים שלי
92. מי החברים שלך בפורום?: שו?
93. מתי הייתה הפעם האחרונה שתרמת מזמנך לקהילה?: מזמן

 94. מתי הייתה הפעם האחרונה שעזרת לזר?: מזמן

 95. מתי הייתה הפעם האחרונה שאמרת למישהו קרוב אליך שאת\ה אוהב\ת אותו\ה, סתם בשביל שידע? יותר מדיי מזמן
96. מה את\ה רוצה שיכתבו על המצבה שלך?: "הייתי פה"

 97. ברגע זה ממש, עם מי את\ה רוצה להיות ואיפה?: עם כל החברים שלי

98. אם יכולת להחזיר את הזמן לאחור, מה היית משנה בהיסטוריה הכללית והאישית שלך?: אסור לשנות. כל דבר קורה לטובה

 99. אם יכלת לגור במקום אחר בעולם, איזה מקום זה היה?: ניו יורק
 100. את\ה והאדם היקר לך בעולם עומדים בפני מוות בטוח, ורק אחד מכם יכול להישאר בחיים, האם תהי\ה מוכן\ה שהוא ימות למענך?: כן
שעת סיום השאלון:  23:15
 

הפוסט הזה מוקדש למישהי מאוד מיוחדת, מישהי מדהימה (גם מבחינה חיצונית וגם מבחינה פנימית) והיא אחת הבלוגריות המוכשרות שיש פה בשטח:

    

         עיניים

כחולות          

שחוגגת היום יום הולדת

18!!!

אז רציתי לאחל לך:

שתהיי מאושרת

שתמצאי אהבה

שתקבלי תפקיד טוב בצבא

המון המון בריאות

שתמיד יקיפו אותך אנשים שתאהבי והם יאהבו אותך בחזרה

שתמשיכי לכתוב כל כך יפה ושתמשיכי לשמור על בלוג מעוצב צבעוני ומעניין

שתצליחי להגשים את החלומות, המשאלות והמטרות שהצבת לעצמך

ובכלל – שיהייה לך רק את כל הטוב שבעולם.

אז יום הולדת שמח

מזל טוב

ועד 120

 

אוהבת

פייק

 

ביום שישי הספקתי לדבר עם סימפל......באיי סי קיו...זה תוכן השיחה אם זה מעניין מישהו:

סימפל

hi

אני

hi

אני 

what's up?

סימפל 

i can't see what u just wrote to me

סימפל

fine

סימפל

and you?

אני 

fine......

boring!

סימפל 

ha ha ha

אני

where are you?

סימפל 

in Bolder colorado

אני 

what's the time there?

סימפל 

i'm in my mom's friend's house

סימפל

4.30

סימפל 

and in israel?

אני

1:30

in the night

סימפל

ha ha ah

סימפל

and did you do something?

אני

i'v been in the sea today

סימפל

with your family?

אני

yes

סימפל

cool

אני

ah ah

סימפל

what so funny?

סימפל

did you do something tonight?

סימפל

with ____ (איינג'ל)

 and ____(סמייל)

 and all

אני

no.....

maybe tomarrow

סימפל

ohh

אני

tomarrow ____ (סמייל)

 go to eilat

סימפל 

i know

סימפל

well what's new besides that?

אני 

nothing...

i'm hungry!

אני

did you met___? (זה שהיא דלוקה עליו)

סימפל

no.....:-(

אני

ohhhhh

אני

so hot in here!

 סימפל

belive me.... in here too

סימפל 

:-{}

אני

:-)

אני

u miss us?

אני

i asked ___  (סקרופיו)

why she's ignore you.....

and she doesn't want to tell me!

סימפל

really?

אני 

yes!

סימפל

ofcorres i miss you all

סימפל 

what a bitch

אני 

i miss u too!

סימפל

____(סקורפיו)

אני 

yes....

סימפל 

i'm starting to hate her

אני

because she's ignore you?

סימפל

daaaaa

 אני

ah......

סימפל

ha ha ha

סימפל

___(שמי)

אני

what?

סימפל

stam

סימפל

hhhhh

אני

*JOKINGLY*

סימפל

:-{}

אני 

did you finished you'r homework in tanch?

סימפל

*GIGGLING*

סימפל 

yeah.....tankes god

אני

ahh

סימפל

 well...___ .(השם שלי)

go to sleep....

אני

i don't want!

סימפל

ha ha hao

 אני

last night i went to sleep in 4 in the morning

סימפל

send ny love to all....prat to

____(סמייל)

אני

ok....

סימפל

ha ha ha

אני

i miss ___! (שאי)

סימפל

i'll miss u too!

אני

i'll miss you

סימפל 

and i miss u

  and ____ (פ')

and ___ (סמארט)

and  ____( זה שהיא דלוקה עליו)

סימפל

well....zazti...

סימפל

love and peace

אני

ok

good night!

סימפל

good afternoon to you too

אני

have fun!

 אני

:)

סימפל

tanks

סימפל

;-)

סימפל

bye

אני

bye bye

וכאן תמה שיחתנו....

היום הייתי אצל סטאר ביחד עם אנרג'י. עשינו קצת עבודה בביוט' וגם דיברנו ואפילו עשינו לאנרג'י מבחן שמגלה עד כמה היא זנונתית....חחחחחח.....וגם עשינו מבחן איי קיו. לא יצא לי ציון משהו, לאור העובדה שהמבחן היה באנגלית ולא ממש הבנתי מה רוצים ממני

שבת שלום!

אתמול סימפל טסה לארה"ב. אז שלשום בערב באתי להיפרד ממנה. רוב הזמן פשוט היינו במחשב וראינו טלוויזיה.

היום הלכנו לים, ביחד עם המשפחה וחברות של אחותי הקטנה ועוד שני בנים מהכיתה שלהם, ביחד עם המשפחות שלהם. ההורים דיי חברים אפשר לומר.

אז אחותי העירה אותי באחת בצהרים אחרי שיום קודם לכן נרדמתי בסביבות ארבע. קמתי, אכלתי ואז התארגנו לים. בערך בשתיים וחצי יצאנו מהבית. הדרך הייתה ארוכה ומעצבנת. ואחרי שעה ומשהו הגענו סוף סוף לים. החוף שהיינו בו – חוף דור – טנטורה – כזה מקסים. אחד הדברים האהובים עליי זה ים....אני ממש אוהבת ללכת לים! המים כל כך צלולים ונעימים וזה החוף הכי יפה שיש בארץ אני חושבת. אז הגענו לשם ונכנסנו למים. ואחרי זה יצאתי משם....ואז התחיל השעמום שלי. רוב הזמן, כל הילדים הקטנים שיחקו ביחד והמבוגרים דיברו להם. כל מה שאני עשיתי היה לשבת על הכיסא שלי, לקרוא את הראש אחד שלי ולשמוע מוסיקה. אה וגם עשינו על האש. היה דיי טעים.  בערך ששקעה השמש, התחיל להיות לי קר. אבל לכל המבוגרים היה נורא נחמד. לקח להם המון זמן להחליט שהגיע הזמן ללכת הבייתה. בסביבות תשע וחצי התחילו להתקפל. אני רק רציתי להגיע כמה שיותר מהר הבייתה. בערך בעשר ומשהו חזרנו לפה. מהר מהר השתלטתי על המקלחת – מקלחת שחלמתי עליה כל היום. ואז הספקתי לדבר עם איינג'ל  עד שאחותי החליטה שהיא צריכה להתלבש ואני מפריעה לה.....ואני ממש ממש מתה מעייפות אבל יש לי עוד דברים לעשות פה ולבדוק פה.

מחר סמייל נוסע לאילת עם כמה ידידות שלו....גם אני מכירה אותן ואנחנו דיי מסתובבים ביחד אבל אי אפשר לקרוא להן "חברות שלי". אז הוא נוסע באוטובוס של חצות מחר ואני לא אראה אותו עד יום חמישי......אני מקווה שאני אספיק להיפרד ממנו כמו שצריך.

ו....יש לי עיצוב חדש! העיצוב הוא לא שלי "הכחולה ההיא" עיצבה לי את הבלוג....ברשימות בצד יש קישור אליה......וחוץ מזה גם שיניתי טיפה את הרשימות.

אז זהו להיום....שמתי לב שהעדכונים שלי נעשים קצרים מפוסט לפוסט.....אני חושבת שזה בגלל החום – אני שוכחת דברים או שפשוט לא קורה משהו מעניין...
בכל אופן שבת שלום!
 

יום שבת, שעה שמונה ומשהו בערב. אני בהתארגנות היסטרית. מנסה לבחור את הגופייה המתאימה, להתאפר ולהסתרק ולהגיע כמה שיותר מהר אל יום ההולדת של סימפל.רק באתי אליה, כבר איינג'ל התקשרה וביקשה שארד למטה. טוב ירדתי עליתי, ואז התחלנו לעזור לסימפל לסדר את כל החטיפים. אצל סימפל הייתה גם פ' חברה שלה. פ' התחילה לאפר את סימפל. כמה דקות לפני תשע, מישהו צלצל באינטרקום. בגלל שהאינטרקום לא עבד, היה צריך לרדת למטה ולפתוח את הדלת. אני ואיינג'ל ירדנו ופתחנו את הדלת.כמה בנות הגיעו. חיבוקים נישוקים כל הבלה בלה בלה הזה. שוב לעלות למעלה. הקטע הוא שאני ואיינג'ל עלינו ברגל כל הזמן. טוב היינו קצת בחדר מחשב בזמן שפ' ניסתה נואשות לאפר את סימפל. ואז...שוב ציפצופים באינטרקום. בחיי! כמה הם ציפצפו! אני (באפיסת כוחות) ואיינג'ל שוב ירדנו למטה ופתחנו לשאי סמייל והאקס ביחד עם ההיא את הדלת. ושוב עלינו למעלה. בשלב זה כבר לא התחשק לשמש כפותחת הדלתות. פרשתי מהתפקיד. ובכן התיישבתי על הספה, ביחד עם איינג'ל ודיברנו עם ילדה מהכיתה שלי. לאט לאט אנשים התחילו לבוא ונהייה יותר מלא. בין לבין הסתובבתי  בבית של סימפל. דיברתי עם אנשים. בעיקר עם שאי ואיינג'ל. הוא כזה מתוקי!!! בכל אופן......רגע השיא היה כשאיזה אחד שסימפל מאוהבת בו נואשות הגיע. בסדר, הוא נראה טוב, אבל עושים ממנו איזה חתיך אלוהי. מה שהוא לא. טוב הוא בא, והוא ועוד ידידה טובה שלו וחברה של סימפל התחילו כזה להתחרמן אחד על השנייה. סימפל הייתה דיי לחוצה ועצבנית באותו ערב. היא הייתה צריכה להתרוצץ בבית והיה כזה בלאגן שהיה נדמה לי שהיא תכף נתקפת בהתמוטטות עצבים. רוב הזמן, אנשים ישבו שם בסלון ודיברו ועשו רעש....ואני....אני הסתובבתי בניסיון להעסיק את עצמי ולמצוא משהו להכניס לפה כי באותו יום פשוט לא אכלתי כלום. ואז הוצאתי את המצלמה שלי והתחלתי לצלם. אני אוהבת לצלם אנשים. אני לא צלמת מי יודע מה, היו תקופות שהייתי מצלמת ממש ממש גרוע....אבל עכשיו השתפרתי. אבל בכל אופן, זה כיף בשבילי, ואח"כ זה כיף לפתח את התמונות ולהסתכל עליהן, שוב ושוב ושוב. אניוואי, התחלתי לצלם את כולם, שהתחילו לעשות כל מיני פוזות למצלמה. צילמתי אפילו שתי תמונות עם שאי! (חחח זה היה הכי חשוב. אני מתכוונת לתלות לי את התמונות האלו בחדר). סיימתי את כל הסרט באותו ערב. באיזה שלב קבוצה גדולה של אנשים התפזרו והלכו הבייתה ונהייה קצת יותר שקט. בשלב הזה הייתי ממש ממש עייפה. סימפל החליפה את החולצה לחולצה פשוטה, והתחילה לנקות את הבית ועזרו לה קצת.....למען האמת, הייתי עוזרת לה, אם היה לי כוח לקום מהספה. פשוט נשכבתי על הספה, ואז האקס בא והתחיל לחפור לי בשכל...... בערך באחת ומשהו כולם הלכו, ונשארנו רק אני, סמייל איינג'ל ופ', אבל היא לא נחשבת, כי היא ישנה אצל סימפל. אחרי עשר דקות הלכנו גם.

אתמול אני וסטאר הלכנו לפתח את התמונות. איזה תמונות יפות יצאו! ומצחיקות! סרקתי אותן כמובן (הסורק שלי התחיל לעבוד בנס. כנראה שיש אלוהים) ואת התמונות היפות אני אשים לי על הלוח מודעות שיש לי בחדר.

ברר. זהו. אני עייפה.

הרגע חזרתי מסימפל, ואחותי בצעד נדיר החליטה להעניק לי שעות מחשב נוספות.

אז תחילת הערב שלי לא היה מי יודע מה. בהתחלה שמעתי שכולם רוצים ללכת לאיזה מועדון פה. לי דווקא אין בעיה ללכת. הבעיה היא אצל הורי. לדעתם, מועדון זה לא לאנשים בגילי, לא מתאים לי אישית, ומועדון מעלה בהם אסוציאציות של טראס, סמים, שיכורים, אלימות וסקס בשירותים. קצת קשה לי להסביר להם שזה לא נכון ואני ילדה מספיק גדולה אחראית ובוגרת. כנראה ההורים שלי שוכחים שאני כבר בת 16, ולא בת 6. קשה להם להבין שאני מתבגרת....וזה לא נעים לי להיות היחידה שלא יוצאת רק כי ההורים לא מרשים. אני מרגישה ממש ילדה קטנה ככה. אז בכל אופן, דיברתי עם סימפל, והיא אמרה שיכול להיות שגם היא לא תלך, ואז אני אבוא אליה. בסופו של דבר היא לא ממש רצתה ללכת, אז החלטנו שאני אבוא אליה במקום, וגם איינג'ל תבוא. סמייל דיי כעס על העניין, כי הוא רצה שהן יבואו והחליט שאני אשמה. הוא בכל אופן יצא, עם האקס וניים, ועוד כמה בנות.

באתי אל סימפל קצת לפני עשר. היא ואמא שלה היו עסוקות בלהוריד שירים בשביל אמא שלה. אצל סימפל זה דיי קשה להוריד שירים בעברית, כי המחשב שלה, או יותר נכון הווינדוס הדפוק שלה לא קולט עברית. אז זו משימה דיי מפרכת. בכל אופן, ישבכתי שם ובהיתי בהם. עד שאיינג'ל באה. איינג'ל בטוח תזכור את הביקור הזה כסוג של  טראומה. זה התחיל מזה שהיא צילצלה באינטרקום זמן ממושך ואמא של סימפל כעסה על זה קצת. אז עוד המשכנו לבהות בהן מורידות שירים, ואחרי שאמא שלה יצאה מהחדר, התחלנו לדבר עם אנשים באיי סי קיו להסתכל בתמונות ישנות מתקופת הילדות. זה היה ממש מצחיק, בחלק מהתמונות גם אני מופיעה. הייתי ילדה חמודה עם חוש אופנתי לא יותר מדיי מפותח כמו עכשיו. הסתכלנו וצחקנו ולי בנתיים נתפס הגב מהמזגן, עד עכשיו הגב והכתפיים כואבים לי, וכל מה שאני רוצה שאיזה בחור חתיך ושרירי יבוא ויעשה לי מסאג'. אחרי זה עוד המשכנו לדבר טיפה והלכנו למטבח לשתות ולאכול עוגיות. באיזו שהיא דרך, סימפל התחצפה לאמא שלה. ואמא שלה כעסה. רק בשביל להבין את העניין, שאמא של סימפל כועסת עליה היא כועסת. ובגדול. כאילו, היא אישה נחמדה וכל זה, אבל לפעמים היא לוקחת דברים קשה וכועסת. טוב נו היא מורה. בכל אופן היא כעסה על סימפל ואמרה לה שהיא לא תעשה מסיבת יומולדת (שמתקיימת מחר) והיא אמרה לה "חצופה". המילה הזאת מאוד קריטית, כי לפעמים קוראים לסימפל "חצופית". איינג'ל ואני נזכרנו בחצופית....ואני השתדלתי שלא לצחוק. אבל איינג'ל בן אדם שלא יכול שלא לצחוק (היא צוחקת מכל דבר) והיא התחילה לצחוק טיפה. כנראה שאמא של סימפל לא ממש אהבה את זה, אפילו שהיא לא אמרה כלום. ואז שנכנסנו לחדר, והמשכנו לדבר, אמא שלה באה ואמרה שמאחר ואחיה רוצה ללכת לישון , וגם היא רוצה לישון, אז הצחקוקים והדיבורים יפריעו לה, אז אולי כדאי שהחברות של סימפל – כלומר אנחנו, נלך הבייתה. היה קצת לא נעים. סימפל אמרה לנו להישאר, ונשארנו, אבל דיברנו ממש בלחש. לאיינג'ל הייתה ממש טראומה, כי היא פחדה מאמא של סימפל, והיא חשבה שהיא שונאת אותה. אני לא חושבת שהיא שונאת אותה, היא פשוט כועסת על סימפל שהתחצפה. אבל אנחנו עוד המשכנו לדבר בלחש גם שירדנו במדרגות וגם שאמא של איינג'ל לקחה אותנו הבייתה.

כדאי שאני אלך לישון עכשיו. אני עייפה וכואב לי הגב.

לילה טוב. 

אני כל כך שמחה!!!

קיבלתי בבגרות במתמטיקה

 100!!!

היה קשה לי להאמין שזה אמיתי, בדקתי את התוצאות איזה מיליון פעם!

אני ממש גאה בעצמי! אפילו שזו רק יחידה ראשונה!

הייתי בשוק מוחלט!

ההורים שלי גם שמחים.....כמובן.....

אז זהו להפעם. (כל הכתב הענק הזה רק מרוב התרגשות) אני הולכת עוד מעט לסימפל....פוסט נוסף יראה אור מחר.

שלשום הייתה לחברה מהכיתה שלי, מ', יום הולדת. אז כמובן שהיא עשתה מסיבה. למען האמת לא היה לי כוח ללכת למסיבה. גם לא היה לי חשק. סתם נתקפתי בדכדוך קל. יש תקופות שבהן אני נדבקת בחוסר חשק להכל. בזמן האחרון זה קורה לי יותר מדיי. אני חושבת שזה קורה בגלל שתי סיבות: האחת, הריב שלי עם סמייל. נכון, אמרתי לכל מי שרצה ולא רצה לשמוע שלא אכפת לי, אבל בתוך תוכי כן אכפת לי. ואני רוצה שנשלים. אני דיי מתגעגעת אליו. נכון שהוא צריך לבקש סליחה, אבל יכול להיות שאמחל מכבודי ואגיד לו שאני רוצה שנשלים. זה לא אומר שאני מבקשת סליחה או משהו. אני רק רוצה שנחזור לדבר כמו קודם. והדבר השני, היא האקס שלי. הוא מתחיל להיות ממש נחמד אליי. כמובן שלא יותר מדיי אבל הוא נחמד. וזה גורם לי שוב לחשוב שאני עוד מאוהבת בו.

בכל אופן, עד הרגע האחרון לא היה לי חשק למסיבה הזאת. ביום המסיבה, קניתי לה מתנה והרגשתי שבכל זאת אני אצא. שעה לפני כבר אבד לי כל המצברוח. הרגשתי על הפנים. גם הייתי במחזור, ובכלל במחזור אני מרגישה מכוערת שמנה ושלילית. סתם שכבתי לי במיטה וניסיתי להירדם ואמא שלי כל הזמן באה והציקה לי. בערך בתשע וחצי סטאר התקשרה ואמרה לי לקום כי אנחנו הולכות (היא בדיוק חזרה מביקור אצל אחותה שנמצאת באיזה סמינר וקבענו שהיא תתקשר שהיא תחזור). בחוסר חשק מוחלט החלטתי להתלבש: מכנסיים שחורים ואת הגופייה – חולצה שחורה החדשה שלי, וקצת התאפרתי ויצאתי מהבית לא לפני שאמא שלי חקרה אותי בקשר לאלכוהול ושאר שטויות. כאילו, אמא, אני מסתובבת עם חננות כשרים למהדרין. וזה שהשתכרתי פעם אחת לא אומרת כלום. בכל אופן באתי לסטאר, וכמובן שבדרך ראיתי את מיטב הערסים של השכבה, ואז אמא שלה לקחה אותנו ואספה את אנרג'י בדרך לבית של מ'.

כצפוי, לא היה משהו מעניין. הרוב היו שם בנות, מלבד ע' הידיד שלי. את רוב הבנות אני הכרתי בצורה שטחית למדיי. בכל אופן, היה יבש רצח. אני מ' אנרג'י וסטאר ישבנו על הספה וסימפל גם הייתה ליד, ודיברנו. בעיקר דיברנו על מד"א כי אנרג'י שם, וגם כי מ' עכשיו התקבלה והיא צריכה לעבור קורס. וככה ישבנו לנו ודיברנו, עד שכל השאר נכנסו מבחוץ, והגיע הקטע של הצילומים ואכילת העוגה (שלמרות צורתה היא הייתה טעימה) ואז שמו מוסיקה, וילדה אחת, שהיא קצת מתלהבת מעצמה התחילה לרקוד ולהתלהב (אני תהיתי איך היא מצליחה לזוז על נעלי העקב שלה. אני דווקא מאוד אוהבת עקבים, אבל היא נעלה נעליים של ממש מבוגרות וגם לא יפות). בתוך כל ההמולה אני אנרג'י וסטאר הלכנו עם מ' בשביל לראות את החדר שלה. יש לה חדר יפה עם אוסף עצום של סרטים!!! (לפחות לה יש תחביב). אז חיטטנו לה בחדר טיפה, והיא הוציאה מצלמת וידאו וצילמה אותנו מאחלות לה מזל טוב ושאר שטויות (בחיי במצלמה אני נראית מוזר וגם הקול שלי נשמע כמו קול של פרחה!) ואחרי זה, אמא של סטאר באה לקחת אותנו, ונכנסו לסלון, וצילמנו את סימפל ישנה, לאנרג'י הייתה הזדמנות נוספת לצחוק עליה, ואז סטאר דחקה בנו ללכת הבייתה, וגם סימפל באה, ואמא של סטאר לקחה אותנו הבייתה.חזרתי בעשרים לאחת – שעה מוקדמת יחסית אליי.

לסיכומו של עניין, לא היה מי יודע מה. היה דיי משעמם אפילו. אבל בכל זאת, היא סוג של חברה שלי, ולא יפה לא לבוא, וצריך לבוא לשמח אדם ביום חגו, וסה"כ היה בסדר וטוב שביליתי ערב עם החברות במקום לשבת בבית ולהתייבש. 

אחרי שביתה של שבוע וקצת, התחלתי להרגיש בחסרונו של הבלוג שלי. התחלתי להתגעגע אליו ולכתיבה שלי. לכן החלטתי שאני חוזרת. מצידי לכתוב לעצמי.

עבר עליי דיי הרבה השבוע הזה:

אחותי האמצעית נסעה לדודה שלי מיום שלישי עד יום שבת. דיי נהניתי מהעובדה שאני כמעט לבד בבית וכל המחשב לרשותי.

הדבר המשמעותי ביותר – הבגרות שלי בכימיה. עד רגע הבגרות לא עשיתי שום דבר מלבד ניסיונות לחזור על החומר. הייתי ממש לחוצה לפני הבגרות. ניסיתי לפתור כמה שיותר תרגילים אבל יום לפני הבגרות פשוט לא יכולתי ללמוד מרוב פחד. הרגשתי שהמוח שלי לא חושב, ולא קולט כלום. ביום הבגרות, התעוררתי עם בחילות וכאבי בטן איומים. הרגשתי שכל מערכת העיכול שלי מתפחלצת. לפני הבגרות המורה שלנו ניסתה להרגיע אותנו אבל ללא הצלחה. הבגרות עצמה הייתה קשה. יש לי הרגשה רעה שנכשלתי. אפילו שפתרתי הרבה שאלות וחזרתי על החומר, הרמה עדיין הייתה גבוהה. שחזרתי הבייתה הרגשתי שאני ממש רוצה לבכות. אבל לפחות עברתי את זה.

בערב אני סמייל וסימפל הלכנו אל איינג'ל. בהתחלה הם שיחקו פינג – פונג, וסמייל כל הזמן צחק על סימפל שהיא לא יודעת לשחק. ואז התיישבנו במטבח ודיברנו וצחקנ עד שלוש בלילה. והייתה לי הרגשה טובה. אח"כ זה התקלקל.

ביום שישי בבוקר ההורים שלי לקחו אותי ואת אחותי הקטנה לקניון. ישבנו בבית הקפה הקבוע של הורי ואכלנו ארוחת בוקר, ואחריה סתם הסתובבנו. לא קנינו כלום כי היה מפוצץ.

אחרי הצהריים ביקרתי אצל סטאר. הרבה זמן לא הייתי אצלה למען האמת. הכלבה שלה עברה ניתוח ברגליים, והיא לא יכולה לזוז וללכת. היא פשוט שוכבת, ובוכה מרוב כאבים. שמו לה מין פלסטיק סביב הראש כדי שהיא לא תיגע לעצמה בתפרים. היא מנסה לקום ולעמוד אבל היא לא יכולה, היא כל הזמן נופלת. כל הזמן צריך ללטף אותה כדי שהיא תתעודד. היא נראית מדוכאת למדיי ואפילו לשתות ולאכול אין לה חשק. ממש כואב לי הלב לראות אותה. מאוד קשה לי לראות חיות סובלות.

חזרתי בערב, ואז הייתי צריכה להתארגן מהר בשביל ללכת שוב לאיינג'ל. שבאתי אליה סמייל היה אצלה, ואח"כ סימפל הגיעה, ואח"כ סקורפיו וש', שנשארו לחצי שעה ואז הלכו למישהי אחרת. עלינו למעלה לשחק פינג פונג. אני רוב הזמן קראתי מעריב לנוער, והייתי עם סימפל למטה.

ואז הכל התחיל להיות מגעיל. התיישבנו במטבח, והתחלנו לריב. כל הערב רבנו והתווכחנו. אני אפילו לא זוכרת על מה. דברים מטופשים. כי שניים מתווכחים והשלישי מתערב, ואז מתחילים לריב איתו. אבל כולם התנפלו עליי והתחילו להגיד שנהייתי רעה. והכל בגלל שהערתי באותו ערב כמה הערות עוקצניות. זה אפילו לא היה עוקצני אלא יותר ציני. סמייל התחיל להגיד שאני מגעילה. אני אפילו לא זוכרת איך, אבל אני וסימפל התחלנו לריב. זה היה ממש ארוך, אבל בקיצורו של עניין, היא כעסה עליי שאני אומרת לה שבינה לבין זה שהיא דלוקה עליו לא יקרה כלום (ואני צודקת) ועל זה שהיא אומרת לי ללמוד ואני לא. ואז כמובן שאיינג'ל וסמייל התערבו, ולקח לי זמן עד שנתנו לי בכלל לדבר ולגונן על עצמי. זה היה ממש מגעיל. השיחה עם סימפל אכן הייתה הכרחית, אבל אם  הייתי עושה את השיחה הזאת איתה לבד ובנחת, הייתי מרגישה יותר טוב. וסמייל התנהג אליי ממש מגעיל והעיר כרגיל הערות עוקצניות ובדיחות על חשבוני. הוא תמיד עושה את זה אבל הפעם זה עבר כל גבול. וכרגע אנחנו לא מדברים. הוא אפילו אמר שלא אכפת לו ממני. אז בסדר. שלא יהייה אכפת. חשבתי שהוא ידיד, אבל כנראה שטעיתי. לבן אדם אין גבול. בסוף לא יישארו לו חברים. חוץ מזה המשכנו לריב ולהתווכח ואפילו בלהט הרגע, סמייל קרא לאיינג'ל, שהיא החברה הכי טובה שלו "זונה". הוא לא ממש שם לב למה שהוא אמר ולמי, אבל אני לא הייתי סולחת לו כל כך מהר. כל כך כעסתי. ממש רתחתי והרגשתי פגועה. מזל שההורים שלי התקשרו ולקחו אותי ואת סימפל הבייתה. זה פשוט היה ערב מגעיל. כנראה שלאנשים יש חופש, וחם ומשעמם להם, אז הם מרשים לעצמם להיות מגעילים. אתמול הוא כאילו התחיל לדבר איתי ואמר שהוא סלח לי. סליחה??? הוא סלח לי? אולי אני צריכה לסלוח לו? אמרתי לו את זה, אז הוא אמר שהוא גם לא מתכוון לבקש סליחה. אולי נחזור לדבר, אבל מה שבטוח שהיחסים לא יהיו כמו שהם היו.

ביום שבת היינו אצל דודה שלי, לקחת את אחותי האמצעית חזרה הבייתה. היה נחמד. אני אוהבת לבוא אליהם הבייתה. בן דוד שלי התינוק, בן שלושה חודשים והוא כזה מתוקי! פשוט לאכול אותו.

ביום ראשון בערב הלכתי לאיינג'ל. כרגיל. בזמן האחרון אני מתנחלת אצלה יותר מדיי. סתם. ראינו קצת טלוויזיה ודיברנו. גם סימפל הייתה אמורה לבוא. אבל היא הייתה צריכה לעשות דברים ועד שהיא הייתה מסיימת אותם כבר היינו צריכות לחזור הבייתה.

ביום שני הלכתי לרופאה שלי. המחזור שלי מאחר בדיי הרבה זמן. ומלבד זאת יש לי כאבי בטן. הרופאה שלי הפנתה אותי לרופא נשים. איכשהו ממש לא מתחשק לי ללכת. אבל היום בבוקר – הפתעה! קיבלתי מחזור. אז התור לרופא יתבטל.

חוץ מזה, היום אמא שלי ואני עשינו שופינג. בהתחלה הלכנו לחנות של בגדי ים במקום שבו אני גרה – אבל לא היה שום דבר יפה ושהתאים לי. אז הלכנו לחנות משקפיים כדי להחליף את עדשות המשקפיים שלי. אבל מאחר ואמא שלי שכחה את המרשם, הייתי צריכה לעשות בדיקת ראייה. האופטיקאי (זאת המילה הנכונה?) לא היה, אז אמא שלי ואני הלכנו לעשות סיבוב בין החנויות. אחרי חצי שעה של סיבובים, חזרנו לחנות, והאופטיקאי עשה לי בדיקה שנמשכה יותר מדיי זמן. תוצאות הבדיקה היא שהמספר שלי קטן. משהו מאוד לא הגיוני ומנוגד לבדיקה שהרופא עשה מזמן. אז לבסוף אמא שלי החליטה לא להחליף את העדשות בנתיים ולבדוק אצל מישהו שלישי. אחרי זה נסענו לקניון. נכנסנו לפלפל, ובחרתי בגד ים : מכנס שחור וחזייה מדהימה עם הדפסים בצבע אדום ושחור (אני לא יודעת איך להסביר). בהתחלה לא הרגשתי נוח עם המכנסיים. הרגשתי ממש שמנה. אומנם רזיתי עכשיו והמשקל שלי בסדר, אבל בכל זאת יש לי טיפה תחת וירכיים. אמא שלי אמרה שככה גוף של אישה צריך להיראות – מעוגל טיפה, והבגד ים יושב עליי יפה, ויש בנות במצב ממש גרוע. אני צריכה להתרגל לבגד ים ואולי לקבל יותר בטחון עצמי. קניתי גם מכנס קצר לא צמוד, קצת מכנס "דפוק אותי", אבל לא נורא, בצבע אפור עם פסים לבנים בצד.  המכנס טוב בשביל ללכת לים, או למשל שבאות חברות אליי הבייתה. אני לא חושבת שאלך איתו ברחוב, אולי אולי רק אם יהייה חם מאוד וזאת תהייה הליכה של חמש דקות. חות מזה קניתי שלוש גופיות : אחת בצבע לבן, שהיא כמו גופיות קשירה, שיש לה כתפיות והכתפיות מתחברות לחוט בגב,  הכתפיות ושולי החולצה באדום ויש עליה מין הדפס של פרחים אדומים, גופייה שנייה בצבע שחור שהכתפיות הן עבות והן בצורת איקס מקדימה, ועוד חולצה שהיא בלי שרוולים, ששולי הצווארון והשרוולים בוורוד, ובצד כתוב 2003 עם שני סימנים סיניים בצבע לבן והקויי מתאר גם בוורוד

לסיכומו של היום, היה לי יום חביב בהחלט.

כמה טוב לחזור לכתוב.