ואלו הם חיי המשועבדים.

הגיע הזמן.. שבו החלטתי לגשת לבלוג. לכתוב קצת.

יש כאן הרגשה של משהו אחר. הכתיבה, למרות שהיא במקלדת ולא בכתב עט, פשוט נהדרת ומשחררת.

עבר יותר משנה מאז הפעם האחרונה שכתבתי.

הפעם ההיא מדברת על אהבה.

מאותו הפוסט ההוא, לא צץ אפילו סממן קטן לאהבה. אבל זה בסדר.. תמיד יש זכרונות :)

בשנה הזאת הפכתי לחייל, זה שינה אותי לא מעט.

בכל אופן, בתקופה ההיא הספקתי..

המון.

הצלחתי להבין שיש משהו גדול מאיתנו. 

משהו שמחליט בשבילנו בלי שנדע.

'הכל כתוב' ...

למשהו הזה רובכם קוראים 'אלוהים'. זה הכינוי שלו..

אותו אחד הציל אותי.

לא אהיה דרמתי, רק שתדעו, שכשאתם עושים משהו רע - תקבלו על כך בחזרה. 

לחילופין, כשאתם עושים משהו טוב - תקבלו על כך בחזרה (אך אל תחשקו בתמורה).

- כרגע אני מחלים מפציעה שנגרמה תוך כדי גלישה. לא נעים..

העיקר שאני בחיים.

זהו. חפצה נפשי לכתוב וזה מה שנכתב.

עד לפעם הבאה. (גם ככה, לא שמישהו בכלל צופה בזה:)

שתיהיה לנו שנת 2011 נהדרת!