ואלו הם חיי המשועבדים.

חזרנו לתקופה בה הכל פרווה (כמו באוכל, לא בשרי ולא חלבי, פשוט פרווה מעפן שכזה).

אני מחכה להשתחרר כבר.. כיוון שכשאיהיה משוחרר הכל יראה לי אחרת.

אנשים חדשים, אחרים.. להכיר דברים. לא לדפוק חשבון.

העיקר הוא, שלא ארגיש מוגבל. הצבא, מגביל אותי בראש.. עוצר אותי כזה ואני לא אוהב.

יאלללה נכנסו לחורף.

חורף מסתבר, משבית שמחות, מבאס כזה... מבטל את הרצון לצאת מהבית.

בכוכבית אני אוסיף..

* נורא רוצה מערכת יחסים טובה..

יאללה, סלאמתק