נסעתי הביתה מאושר, מתרגש, שמח מחייך מאוזר לאוזן, עשיתי את זה! נישקתי אותה. כל כך רציתי את זה והינה עשיתי את הצעד הענק הזה. כאשר הגעתי הבייתה הייתי יכול לומר שהלכתי לישון מאושר אבל, בקושי נרדמתי מרוב התרגשות.
היום הבא, לא הייתה לי שום דרך לראות אותה חוץ מהאופציה לנסוע אחרי העבודה לבאר שבע. זכרתי שהיא עושה מצגת לעסק שלה בערב וגם עוד כמה חברים משוטפים באים... כך שהייתי חייב להגיע! בנסיעה לבאר שבע, השגתי חבר שגר בבאר שבע והזמנתי אותו שיבוא גם. מסתבר שלאסוף אותו לא היה סיבוב מטורף. בכל מקרה לא ראיתי אותו המון זמן וזאת הייתה הזדמנות טובה להתעדכן.
כאשר הגעתי ליד ביתה של יארה, הרמתי אליה צלצור [כולי מתרגש], היא ירדה למטה כדי לפגוש אותנו. החלק הענק היה בלנשק אותה. הכרתי בינייהם ואז עלינו למעלה. אחרי כמה דקות נכנסו גם 2 חברים שלי, פבל ואריק. בכל רגע שהיינו בחדר החלפנו מבטים אני והיא. חייכנו אחד לשני. פבל דיי מהר זיהה את זה. פבל הוא זה שעוזר ליארה להרים את העסק שלה ואני לומד ממנו המון. תוך שנה העסק שלו המריא וממשיך להמריא. היום הוא כמעט ולא צריך לעבוד, חיי מהכנסה פאסיבית ומטייל בעולם.
ברגע מסויים, פבל אומר לי, בצחוק כמובן, "מקס, תפסיק להתחיל עם בנות בצוות שלי. תתחיל להביא בנות לצוות שלך גם".
אני כבר לא זוכר מה אמרתי לו, באותו רגע, מה שהיה מצחיק שאני ויארה הסתכלנו אחד על השני וחייכנו. הוא לא יודע שאנחנו ביחד. אחרי זה לקחתי אותו הצידה ואמרתי לו, שהיא בחורה מאוד חשובה לי ושלא יכנס באמצע (משהו כזה). הוא שאל אם זה רציני בינינו, אמרתי שכן. הוא גם הזכיר עוד חבר משוטף שרצה להתחיל איתה. אבל אמרתי לו שהבחור קצת פיספס את הרכבת.
"תשמור עליה", אמר פבל.
"כל על החיים שלי", אמרתי לו.
אחרי כל המצגת, לא רציתי לעזוב, אבל הייתי חייב לנסוע. לא ידעתי, אם לנשק אותה בשפתיים, ליד כולם ואז הם ידעו או לא. בסוף החלטתי שלא אכפט לי ואמרתי לה ביי בצורה שאני רציתי.
הבייתה לאשקלון הקפצתי את החברה שלה, שגרה בדיוק בדרך. נראה לי שהשארתי עליה אחלה רושם. כך שיש לי עוד נקודת זכות אצל החברה.
לילה, עוד לילה ללא שינה רצופה, כולי בהתרגשות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
maxtourist