אחרי זה כמו שאמרתי, היא לא יצא לי מהראש, חלמתי עליה, בהיתי בתמונות שלה וכו'.
היה דיבור על להיפגש, אותם חבר'ה שהיו ברכב בהתחלה, ולבסוף זה נקבע ליום שני, ה10.3. קבענו להגיע למטילדה בראשון, בעיקרון כמובן שאני רציתי לראות את יארה, אז הכול הלך חלק. מצד אחד רציתי לראות אותה לבד, אבל הייתי חייב לדעת בוודאות שהיא מרגישה את אותו הדבר.
היא אמרה לי, שהיא תגיע לאשקלון (איפה שאני גר כרגע), לפני שאנחנו יוצאים לראשון לציון. תודה יארה, אני יודע בוודעות איך את מרגישה. בסופו של דבר קצת איחרה בגלל שעלתה על 363 מבאר שבע, שנכנס לכל עיירה אפשרית בדרך.
ולבסוף באיחור של שעה, פגשתי אותה, היה כבר 8 וחצי בערב, ואני מאושר, שמח לפגוש אותה.
שעה לפני כשעוד הייתי בבית, ההתנהגות שלי הזכירה את מילות השיר, First Date של Blink 182. הייתי באטרף, לא ידעתי מה ללבוש. כלומר, התלבטטתי בין 2 דברים. כשפגשתי אותה הייתי לבוש באלגנט, גם בברביקוי הייתי באלגנט. אבל לפי האינטואיציה, הייתי צריך ללבוש מעיל עור ואת המגף הגבוהה מלונדון. תראו אותי, מאוהב, מתרגש כמו ילד.
במכונית איתה, השיחות פשוט זרמו, אני לא זוכר על מה הם היו, אבל גיליתי דברים חדשים עליה וכמובן היא עלי. היא סוף סוף קיבלה טלפון חדש, בחינם בגלל שהיא חיילת, אבל בטוח בגלל העיניים היפות שלה. ועכשיו יהיה לי את מי להטריד.
אספנו את מיכל בגדרה, היא שאלה את יארה, "למה בעצם לא נסעת ישירות לראשון אלה הסתבכת עם האוטובוס לאשקלון?".
התשובה של יארה הייתה, "לא יודעת".
אני הוספתי בשנינות, "נו באמת, זה ברור מאליו שהיא רצתה לראות אותי קודם 
"
"אני צריכה לדעת משהו?" - אמרה מיכל.
"לא..." - בצניעות אמרה יארה.
הסתבכנו למצוא גם את אלכס, הוא היה בתחנת רכבת הראשונים, עד שאספנו אותו, נראה לי היה אזור 10. ב11 ומשהו אין יותר אוטובוסים לבאר שבע. אבל היינו חייבים לחגוג.
הגענו לפאב, שם מיכל הכירה לי את בעל המקום, כדי לקבוע הופעה. קיבלתי טלפון של המפיק. משם הזמננו משקעות, כולם שתו בירה, אני שתיתי מיץ תפוזים. אפשר לראות את הסיטואציה בפרק הBenchDrinking שהעלתי.
ושיחקנו Never, אני הפסדתי, פעמיים, אחרי הארכות. הייתי צריך לבקש טלפון מהמלצרית ולרקוד סלסה עם בחורה שישבה בשולחן ליד. לבקש ביקשתי, אבל לא רקדתי מטירוץ שלה שהשיר לא מתאים וטלפון לא קיבלתי כי לא היה לי כל רצון לקבל אותו, העיקר יצאתי מידי חובה. יארה גילתה שאני לא אוכל בשר, ואמרה שלא הייתה מסוגלת לצאת עם מישהו כזה בגלל שהיא חייבת להכין אוכל, אז אמרתי לה שהיא תצטרך לסבול אותי. על הדרך היו שם עוד כמה מבחנים דומים ומשחקים, בגלל שנהנתי, עברתי אותם בהצלחה. פרט חשוב: יארה גילתה שאף פעם לא התנשקה בדייט ראשון.
הגיע 12 וחצי, וכמובן מישהי פיספסה את כל האוטובוסים שלה, והייתה מוכנה ללכת ברגל משם. אני התנדבתי להגן אליה, בכל שאסע ברכב אחריה. היה לה גם רעיון לנסוע באוטובוס הראשון מאשקלון, אבל אני לא הייתי מעוניין בלהעביר איתה את הלילה, בנתיים, אם זאת הייתה הכוונה. פה היה משהו מיוחד, ולא רציתי שיהיה אפילו חשש אחד לחוסר רצינות. סטוץ איתה, לא מתאים לי.
לבסוף, הלכנו לפי הרעיון שבדרך כלל מכניס אנשים עמוק לתוך הFriendzone, או במקרה שלי, לאן שאני רציתי. מתחת לבית שלה. כמובן ששוב, היו לנו המון שיחות מגניבות וזורמות במהלך הנסיעה. והכרנו אחד את השני עוד יותר. דיברנו על הלהקות שלי, על האמונות שלה ושלי וגם קצת על העסק שאנחנו שניינו בעצם חלק ממנו.
אבל נחזור לאותה סיטואציה ברכב, היא אמרה תודה, הזכירה שיש אצלה מצגת מחר בבית, ובאה לתת לי נשיקה בלחי. עצרתי אותה, ואמרתי, שאני חייב לעשות משהו שרציתי לעשות עוד לפני זה. היא הביטה בי במבט מבולבל קצת. ואני פשוט נישקתי אותה, זה התפתח לנשיקה לוהטת. כאשר עצרנו היה אזור ה2 וחצי.
היא אמרה שזאת הפעם הראשונה שלה שהיא מתנשקת בדייט הראשון
אמרתי לה, "טוב, עכשיו את יכולה להרים עוד אצבע". היא צחקה.
ישבנו מביטים במבטים מאוהבים, אחד על השני, ומבינים שנשאר לנו 3-4 שעות לישון. היא הייתה צריכה לנסוע לצבא ואני... נראה לי שהייתי צריך לנסוע לעבודה בבוקר.
אמרנו שוב ביי, התנשקנו שוב והיא יצאה. חזרה שוב, ואמרה שאני מתכוון להשאיר אותה בלי הטלפון שלה, הבאתי לה אותו והיא הלכה. ראיתי אותה מתרחת לעבר הבית שלה ואני בהלם, מאושר.
אני חזרתי הבייתה מאושר, כמו שמזמן לא הייתי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
maxtourist
